זַעַק

°, ש"ז, — כמו זְעָקָה: זַעַק ממצר, אקרא בעת צר, זה ירחיב לי בצר (ר"א קליר, גשם, אפיק).  תשמע ברגע כל הקולות, זַעַק ולחש וכל התפלות (שהי"ח ליום ג). זך בשמי מעונים, זַעַק קשוב ממתענים (יוצר יוה"כ, אדר).  המשל ופחד עמו והרבה פדות עמו, זַעַק ולחש עמו חש ומאזין ממרומו (שם, מעשה אלהינו).  זחלתי ואירא בעד מחן, זַעַק  להוות לחוקר בבוחן (סליח' יום א, אין מי יקרא).  זַעַק  תחנתי תבא נא עדיך, ואל תשב פני קטון משלוחי עבדיך (סליח' שחר' יהו"כ, אנא השם).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים