* , ש"נ, — שה"פ מן זָקַף: מה משֶׁה ידו בזקיפה אף כולם בזקיפה (ספרי ראה קיב).  פריעת הראש (של האבל) חזרת קרע לאחוריו זקיפת המטה חובה (ספרי ראה קיב).  שכשזוקף גופו מאיליו ואינו נשען על ידיו בחזקה לדחוף גופו למעלה נמצא כל אונס זקיפתו על מתניו (ספרי ראה קיב).  (שניכרת) זקיפתה (של הביצה) שרחבה יותר על עוביה וכשהיא זקופה נראית גבוה (ספרי ראה קיב). —  ומ"ר: ותמרות עשן (פרושו) זקיפות מעלה עשן בגובה (ספרי ראה קיב) . — ° וזקיפת סכום על פלוני, כתיבת הסכום על חשבון חוב פלוני: העמדה (של המלוֶה בדין הרי) היא כזקיפה (ספרי ראה קיב).  ומה שכתבתי לעיל בזקיפת הרבית נעשה קרן היינו אפילו רבית שלא עלה עדיין דמיד שזקפו נעשה קרן ואם היה העובד כוכבים בא מיד אחר הזקיפה ליתן לו הקרן לא היה נפטר בדיניהם מן הרבית והיה צריך ליתן לו הרבית מרדכי ב"מ שלד. וכן מותר לעשות זקיפה עם חובותיו לכוללן יחד במועד כדי שיהא בטוח יותר (ספרי ראה קיב).