זָקִיף
* , ש"ז, מ"ר זְְקִיפִים, — אנשי צבא עומדים בקצה החיל לשמור שלא יברחו אנשים מהחיל: ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקבו של עם מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידן לקפח את שוקיו שתחלת ניסה נפילה (סוט' ח ו).