ש"ז, מ"ר זְקָנִים, — א) קצה פני האדם שתחת הפה, Kinn; menton; chin: ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בְזָקָן וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן צרעת הראש או הַזָּקָן הוא ויקר' יג ל=לא. — פְּאַת הַזָּקָן , השערות הארוכות הצומחות ומכסות את הזקן, Bart; barbe; beard: לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זְקָנֶךָ ויקר' יט כז. לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זְקָנָם לא יגלחו שם כא ה. — ב) בהרחבה, זָקָן כמו פאת הזקן, ונקבע אח"כ רוב שמושו של זָקָן במשמעה זו: ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הַזָּקָן תספה ישע' ז כ. ותחז יד ימין יואב בִּזְקַן עמשא לנשק לו ש"ב כ ט. כשמן הטוב על הראש ירד על הַזָּקָן זְקַן אהרן שירד על פי מדותיו תהל' קלג ב. וירד רירו אל זְקָנוֹ ש"א כא יד. ויגלח (חנון מלך עמון) את חצי זְקָנָם (של מלאכי דוד) ויכרת את מדויהם וכו' ויאמר המלך שבו בירחו עד יצמח זְקַנְכֶם ושבתם ש"ב י ד=ה. ואמרטה משער ראשי וּזְקָנִי עזר' ט כ. הנוטל צפורניו זו בזו או בשניו וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו שבת י ו. — * נתמלא זְקָנוֹ, גדלו שערותיו ונתרבו: נתמלא זקנו ראוי לעשות שליח ציבור לעבור לפני התיבה ולישא את כפיו תוספתא חגי' א ג. — *חתימת זקן: שיצא (יוסף מעם אחיו) בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן ב"מ לט:. — ומשל: אומר לאחד בשוק מה לך זקנך מגודל והוא אומר יהיה כנגד המשחיתים ירוש' ברכ' א ו. לא תבא החכמה מפני הזקן ר"א בדרשי, חות"כ, תיש. כבוד האיש בזקן שם. אמנם בעונותינו בזמן הזה אין כבוד לחכמים וגם לא ליודעים חן לא נשאר כבוד כי אם בכרס וזקן יש"ר מקנדיה, מחב' אוריינת 452. — ובבע"ח: ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בִּזְקָנוֹ והמיתיו ש"א יז לד=לה. — ומשל: לו זקן וכרס עלי חכמה מעידים, אין חכמים בעולם כתישים ועתודים יש"ר מקנדיה, או"נ ב קפו. — °דִבֵּר נרגן מתחת זקנו: אך בסתר אהלם ירגנו מתחת זקנם על שם הספר ב"ז, הקד' ספר ב"ס. — * זָקָן התחתון, השערות שצומחות מסביב לבית הערוה בזו"נ: אימתי נעשה בן סורר ומורה משיביא שתי שערות ועד שיקיף זקן התחתון ולא העליון סנה' ח א. לפי שאין בן סורר ומורה נידון אלא בחתימת זקן התחתון יבמ' פ.. — ובהשאלה בצמחים, °זקן השבלת: גבהו של שיבולת שקורין זקן השיבולת והוא נשבר ונופל מאליו רש"י סוט' ה:. מוץ הוא מזקן השבולת העליון הוא, שבת קמ.. הוא זקן השבולת שיוצא כמין שערות הזקן ר"ש עוקצ' א ג. — °זקן התיש, צמח: וכזברה ולשון השה ומיץ עשב זקן התיש קאנון ג יו א ד. וסחיטת זקן התיש הוא תחת תועלתו שם יח ב ד. וכן יש שאין לו אלא חוטר אחד חציו למטה וחציו למעלה כמו שראטיט הנקרא זקן התיש רשב"צ דוראן, מג"א ח"י. — °זָקָן האדום, ש"ז, דג נהרי, Rotbart; barbean: זקן האדום מראה גופו אדום בפצלות צהובות סנפיריו לבנים נוצצים לעין התכלת ובטנו כלבנת הכסף תוה"א לשינהק, הדגים רלה.