1, — קל לא נהוג.
— פִע', זֵרָה, זִרִיתָ, — זֵרָה את הדבר, התבונן לו וראה מהלך הדבר ומנהגו, beobachten; observer, surveiller; to observe, watch: יי' חקרתני ותדע אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק ארחי ורבעי זֵרִיתָ2 וכל דרכי הסכנתה (תהל' קלט א-ג).
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה שלקמן.
2 כבר נשא ונתן בפרוש מלה זו מנחם בן סרוק ואמר: כולם (זֵר והפעל זֵרִיתָ וכו') לשון הקפה וסיבוב ופתרו אנשי פתרון בארחי ורבעי זרית דרכי ורבצי מדדת והעמידו זרית מגזרת זרת ארכו וזרת רחבו (שמות כח טז) ושמים בזרת תכן (ישע' מ יב) ואין בזה תוכן הלשון ומשקולת המבטא כי כל תיבה מלשון עברית אשר באחריתה תי"ו יסוד במלה בהסב המדבר המלה לאיש אחר לאמר לו הצמתָּ כרתָּ וכו' ויש ממשפט האותיות ומקושט המלים להיות זרית כאחד מהם ובהיות ככה ישבות זרת מזרית ולא יהיה מגזרתו ולא מיסודתו כי היו"ד הבא בתוך המלה הפריד בין זר ובין התי"ו ולא הפריד בין זרת ובין תי"ו ואלו נגזר זרית מגזרת זרת היה על המחוקק לחקות זרתָּה ומוציא היו"ד מתוכו כגבול המלים העליונים אשר קדמו הנה אשר התווי"ן יסוד בהם כמו כרתּ שחתּ הצמתּ. ע"כ. וכונת מנחם בדבריו ופתרו אנשי פתרון לרסע"ג, כי רסע"ג גזר זרית מן זרת. וריב"ג הביא את הפעל זרית ולא פרש בו כלום, אך נראה שגם דעתו כדעת מנחם, כי אמר אחרי כן: ומן השרש הזה ומן הענין הזה אצלי זר זהב והוא שם חסר הלמד ופירושו רביד וכל דבר הסובב נקרא זר. ע"כ. וכן רש"י ואחרים. ומהחדשים, רובם רואים בו השאלה מן זרה את התבואה בגרן, וזה קצת דחוק. ברט (ZMDG 41, 607) שב לדעת רסע"ג, וגזר הפעל הזה מן זרת. ויותר נראה כי זה פעל מיוחד למשמ' ההתבוננות לדבר, כאדם שאורב לאדם או לדבר למען דעת מה הוא, וחבר לו בערב' הפעל דרי درى שמשמש גם במשמ' ארב להטרף וגם במשמ' הגיע לדעת הדבר בכח השגת דבר. — וכעין זה תרגמו השבעים והירונ'.