זֵרוּז

* , ש"ז, — שה"פ מן *זֵרֵז: אין הציווי בכל מקום אלא זירוז ספרי נשא א.  אין צו אלא זירוז מיד ולדורות ספרא צו א.  משה משה לשון חיבה לשון זירוז מד"ר שמות ב.  כי חגורת מתנים הוא זירוז כח רש"י ישע' מה א. — ואמר הפיטן: זממו הרהר, זֵרוּז מהר, זמן מזהר, זבולי טהר שבת בראש', אל נשא.  צווי פרה בשלישית להתרגל, וברביעית החדש להתחבר עם סגל, בְּזרוּז קדושה וטהרה לרגל שבת הפסק' א, אור זרוע.  *נדרי זֵרוּזִים, מה שאדם נודר בכונה של זרוז: ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זירוזין ונדרי הבאי ונדרי שגגות ונדרי אונסים נדרי זירוזין כיצד היה מוכר חפץ ואמר קונם שאיני פוחות לך מן הסלע והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל שניהן רוצין בשלשה דינרין נדר' ג א.  האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אי אתה מתארח אצלי וכו' והלה הקפיד כנגדו אף אלו נדרי זירוזין גמ' שם כד..

חיפוש במילון:
ערכים קשורים