חֲבֹל
1, חֲבוֹל, ש"ז, — מַשְׁכּוֹן, חפץ יקר וכדומה שנותן הלוה למלוה להיות לערֻבה בידי המלוה עד שיפרע הלוה נשיהו, Pfand; gage; pledge, עני ואביון הונה גזלות גזל חֲבֹל לא ישיב יחזק' יח יב. ישב מחטאתו ועשה משפט וצדקה חֲבֹל ישיב שם לג יד-יה.
1 באשור' חֻבֻל, כמו"כ בארמ' וסור' כמשמ' רבית, נשך, בערב' חַ'בְל خبل הלואה.