חֲבֹל

1, חֲבוֹל, ש"ז, —  מַשְׁכּוֹן, חפץ יקר וכדומה שנותן הלוה למלוה להיות לערֻבה בידי המלוה עד שיפרע הלוה נשיהו, Pfand;  gage;  pledge, עני ואביון הונה גזלות גזל חֲבֹל לא ישיב  יחזק' יח יב.  ישב מחטאתו ועשה משפט וצדקה חֲבֹל ישיב  שם לג יד-יה.



1 באשור' חֻבֻל, כמו"כ בארמ' וסור' כמשמ' רבית, נשך, בערב' חַ'בְל خبل הלואה.

חיפוש במילון: