1, ש"ז, כנ' חַבְלוֹ, מ"ר חֲבָלִים, חַבְלֵי, — א) חוטים ופתילים מפֻתלים ועבֻתים יחד לאסור, לסחֹב וכדומה, Strick; corde; cord, rope: ותורדם בַּחֶבֶל בעד החלון (יהוש' ב יה).  תמשך לויתן בחכה וּבְחֶבֶל תשקיע לשונו (איוב מ כה). החבל שהוא קשור בקופה (מקוא' י ה).  החבל מאימתי הוא חבור למטה משיסרג בה שלשה בתים (כלים יט א).  והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חֲבָלִים וסחבנו אתו עד הנחל (ש"ב יז יג).  נשימה נא שקים במתנינו וַחַבָלִים בראשנו ונצא אל מלך ישראל (מ"א כ לא) וישלחו את ירמיהו (אל תוך הבור) בַּחֲבָלִים (ירמ' לח ז).  בַּחֲבָלִים חבשים וארזים במרכלתך (יחזק' כז כד).  אחוז בְּחַבְלֵי בוץ וארגמן (אסת' א ו).  אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חֲבָלָיו בל ינתקו (ישע' לג כ).  לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך (שבת ה ג).  מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה וכו' ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח (ערוב' א ט).  אין מפשילין בתוכן (של ערי מקלט) חבלים ואין עושין בתוכן כלי זכוכית בשביל להרגיל את הרגל לשם (ירוש' מכ' ב לא ד).  היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה ומתיר החבלים והשקין נופלים (שבת קנד:).  — *וחבל מצרי, גס וקשה: כהן מביא חבל המצרי וקושר לה (להסוטה) למעלה מדדיה (סוט' ח:).  — *ומליצה, תפש החבל בשני ראשים, ר"ל בקש שני דברים מתנגדים זה לזה: א"ל הקב"ה משה אין אתה יודע מה לעשות אתה רוצה לאחוז את החבל 2 בשני ראשין (מד"ר דבר' ז).  ולהיות בלדד אין ולאו ורפיא בידיה הבטיחו טובה כאליפז ולא כמוהו בפשיטות אלא כמחזיק החבל בשני ראשים (אוהב משפ' לאיוב לא).  — ומשל: ומשל מפורסם הוא בעוד שהחבל בידך משוך פרתך (העקידה, קהל').  — וחַבְלֵי הספינה: נטשו חֲבָלָיִךְ בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס (ישע' לג כג).  — וחבלים של רשת ללכוד בהם אנשים וכדומה: טמון בארץ חַבְלוֹ ומלכדתו עלי נתיב (איוב יח י).  — ובמליצה: ואם אסורים בזקים ילכדון בְּחַבְלֵי עני (שם לו ח).  בְּחַבְלֵי אדם אמשכם בעבתות אהבה (הוש' יא ד).  הוי משכי העון בְּחַבְלֵי השוא3 וכעבות העגלה חטאה (ישע' ה יח).  — ובהשאלה, *חַבְלֵי שנה וכדומה: ברוך המעביר חבלי שנה מעיני ותנומה מעפעפי (ברכ' ס:).  — ובפרט חֶבֶל במדת אֹרך קצוב למדוד בו קרקע וכדומה: וימדדם בַּחֶבֶל השכב אותם ארצה וימדד שני חֲבָלִים להמית ומלא הַחֶבֶל להחיות (ש"ב ח ב).  ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בַּחֶבֶל תחלק (עמו' ז יז).  אין מודדין (את התחום) אלא בחבל  של חמשים אמה לא פחות ולא יותר (ערוב' ה ד).  בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל פיחת כל שהוא ינכה (ב"ב ז ב).  מדה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר (שם ג).  הלבנה סובבת את הרקיע גבוהה מן הארץ תש"ל חבלים בחבל השמים כל חבל יש לו ק"ן חבלים כחבל הארץ (בריית' דר"ש הקטן ז).  ימצאו אורך הצל בעלותו משטח הארץ עד הנקודה שהיא תכליתו כגון קס"ח חבל בחבל חצי קוטר הארץ (צוה"א לר"א בר חייא הנשיא יח).  וחצי קוטר הארץ לחשבונם שלשת אלפים מיל מאתים וחמשים מיל והלבנה מתרחקת מן הארץ בהיותה בשפל רומה לג' חבלים וחצי בחבל חצי קוטר הארץ (שם לה).  — ב) עצם האדמה שנמדדה בחֶבֶל: מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וְחֶבֶל אחד ואני עם רב (יהוש' יז יד).  מֵחֶבֶל בני יהודה נחלת בני שמעון (שם יט ח).  — ובהרחבה, גליל מגלילי ארץ אחת: ונלכד את כל עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חֶבֶל ארגב ממלכת עוג בבשן (דבר' ג ד).  הוי ישבי חֶבֶל הים גוי כרתים (צפנ' ב ה).  ויגרש מפניהם גוים ויפילם בְּחֶבֶל נחלה (תהל' עח נה).  במליצה: כי חלק יי' עמו יעקב חֶבֶל נחלתו (דבר' לב ט).  — ג) חבורה של אנשים: ויהי כבאך שם העיר ופגעת חֶבֶל נבאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים (ש"א י ה).  ויבאו שם הגבעתה והנה חבֶלֶ נבאים לקראתו (שם י).  — *שפך חֶבֶל, ר"ל שפך בקלוח, לא בזלוף, בזריקה: חבית של יין של תרומה שנטמאת בית שמאי אומרים תשפך חבל4 ובית הלל אומרים תעשה זילוף אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי אני אכריע בשדה תשפך חבל בבית תעשה זילוף וכו' בחדש תשפך חבל בישן תעשה זילוף (פסח' כ:).  — °וחבל של כלי מעינם: וכאשר חקרני החוקר על זה הביאני במקום אשר אסירי המלך מקבלים החבל ובהיותי עומד על שמועתי שלא להודות מה שהיו אומרים אסרו ידי בעבותים והתחילו למשוך אותי בחבל אז אמרתי הורידוני (חקיר' על ישמע' חנינא, השחר ב).  — °חבל עניים, שם צמח: כמו מטה הרועה ואטד ומין קוריגולא הנקרא חבל העניים וכיוצא בהם (קאנון ג י  ה ו).

* אֶשֶׁל, °נֶאֱשַׁל. - גדיל, גֹּדֵל. - זיר. - יתר. - מוסר. - מושכות. - מיתר. *משיחה. - *סיב לחבלים. - עבֹת. - פתיל, פִּתֵּל. - פשתן.