*, ש"ז, — מי שדרכו לַחֲבֹל, להכות ולפצע:  מלמדין לאדם שלא יהא חובלן  (שמחות סוף ט).  — ולנק' חֹבְלָנִית:  סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית  (מכות א י).