חֹבְלָן
*, ש"ז, — מי שדרכו לַחֲבֹל, להכות ולפצע: מלמדין לאדם שלא יהא חובלן (שמחות סוף ט). — ולנק' חֹבְלָנִית: סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית (מכות א י).
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.