חָבַס

*, פ"י עת' יַחֲבֹס, — לחץ למשל דפנות דבר חלול ועשה אותו מקשה אחד, zerdrücken; écraser; crush ובהשאלה הכביד עליו המשא מאד: אמר אביי בשחבסו1 לאלתר ב"מ פ:.

— נִפע', *נֶחְבַּס, — שחבסוהו: וגולולת שנחבסה ברובה ובשר החופה את רוב הכרס ברובו חול' מב:.  וכן גולגולת שנחבס רוב גבהה ורוב היקפה טרפה אע"פ שהקרום שלם ולא חסר ממנה כלום נחבס רוב גבהה והרי רוב היקפה קיים או שנחבס רוב היקפה והרי רוב גבהה קיים הרי זו ספק טרפה רמב"ם שחיט' ה.  לא אסר עד שיחבס רוב גבהה ורוב היקפה כסף משנה שם.  ורוב גובהה היינו שנחבס שלא בעיגול ההיקף אלא דרך גובהה שלה באה"ט, שו"ע יו"ד ל א.  — ובהשאלה, ואמר הפיטן: הגרת לגיא המון פי בסת, ונקתה לארץ בטריה נֶחְבֶּסֶת, זנוחה זרחה בדם מתבוסת יוצר שבה"ג, אלהים



1 לא נתברר מקורו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים