1 באשור' חַבַצִלְתֻ שם פרח, בסורית חמצליתא. ולא נתברר שרש השם  אם העקר הוא חבצ, בהוספ' לֶת, או, כמו שסוברים קצת החכמים, שהעקר הוא בצל עם הוספ' ח לשמוש המשקל. וכמו"כ לא נתברר איזה צמח קראו העברים והאשורים בשם זה. המלונים הסורים אומרים כי חמצליתא הוא שם להצמח colchium ,אבל לא נתברר לי אם זו עדות על פי מה שהיה נהוג בחיי הלשון או זו השערה בעולם, ועי' הערה לקמן.

2 אמרו במדרש: לא היא חבצלת ולא היא שושנה אלא כל זמן שהיא קטנה הוא קורא אותה חבצלת הגדילה קורא אותה שושנה וכו' ולמה נקראת חבצלת שחבויה בצלה (מדר' שה"ש, אני). ועדין אין אנו יודעים לאיזה פרח התכונו גם בהשם שושנה, כי יש גם בו מקום פקפוק, עי' בערך   שושנה. אסף תרגם חבצלת באיריס: חבצלת היא איריוס (אסף 57). וריב"ג אמר: חבצלת השרון נרקיס ואמר רב יהודאי ז"ל חבצלת השרון היא נרקיס ופרש רב האיי בנרקיס דגנוניתא נרגיס ואמר הוא חבצלת השרון. ע"כ. וכן רש"י נרקום חבצלת השרון בה"ג (רש"י ברכ' מג:). ורש"י כ"י קמברידש 237 לעז חבצלת=רוֹשֶׁא, והוא כנראה ורד. ורוב החדשים החליטו על פי דעת מלוני הסורים כי הוא הצמח colchium. וי"א כי הוא מה שקוראים בערב' ח'באזי خبازې,  ואחרים פרשו שהוא הפרח הלבן שהוזכר בפנים. ואין להכריע בודאות, ולכן אין לקרֹא תגר על השמוש שנקבע בדבור העברי בא"י ושכבר השתמשו במשמ' זו גם קצת הסופרים.