1, ת"ז, לנק' חַדָּה, מ"ר חַדִּים, חַדּוֹת, — שקצהו או שפתו קשה ודק מאד עד שהוא עוֹקֵץ או חוֹתֵךְ,  למשל חֶרֶב, תער, קוֹץ, וכיוצא בזה, scharf; aigu; sharp: וישם פי כחרב חַדָּה ישע' מט ב.  קח לך חרב חַדָּה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך יחזק' ה א. שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חַדָּה תהל' נז ה. חַדָּה כחרב פיות משלי ה ד. — ובמשמ' ההפך מן רחב: ואלו הן סימני ביצים כל שכודרת ומגולגלת ראשה אחד כד וראשה אחד חד טהורה ב' ראשיה חדין וב' ראשיה כדין טמאה ע"ז מ..  לפי שחלה עשויה כמין ספינה רוקדת חדה מלמטה ונסבה ורחבה למעלה מד"ר במד' ד. — ובהנדסה זוית וכדומה: להיות המקצוע האחד ישר גם השנים המקצועות יהיו חדים וכו' והדרך השלישי יקרא חד המקצוע כי כל מקצועותיו חדים ראב"ע, ספ' האחד 22. ותקרא זוויות צרה או חדה עמודי השמים א. — ובהשאלה, במשמ' *חריף, ופיו חד, למשל אחרי שאכל חרדל: לא חרדל מסרסן (את הדבורות) אלא מתוך שפיהן חד חוזרות ואוכלות את דובשנן ב"ב פ.. — והקול חַד: הנהר חדקל שהוא חד בקולו מד"ר בראש' טז.  וקולות הנשים והסריסים חדין מקולות האנשים לפי שהן קרים בטבעם וקנה שלהם צר מ' אלדבי, ש"א ד. — וביחס למחלות.  מחלה חַדָּה, שמהלכה מהיר, שמתחזקת מהרה: שנוי האיכות מעצם האברים יהיה נתך אם באורך חליים נושנים או בחדיות חליים חדים או בקדחות שהם סבה מהמס אברים פרקי משה ז. והגופים החמים היבשים ג"כ מעותדים לקדחות החדות קאנון ד א א ב.  הכויצה היבשה וכו' הם מן החדים מאד והשלישית האמתית והדלקת חדים מאד שם שם ד.  החליים שני מינים הנה מהם נושנים ארוכי הזמן ומהם חדים קצרי הזמן קבוצי גלינוס, כ"י פריז.  כל מוקדח קדחת חדה תכלה קדחתו בבחראן כל מלאכ' הגיון ב ד.  המות הפתאומי אשר קרה לבכורי מצרים היה בשנוי מזגיהם אל קדחת חדה מופלגת שורפת והגרת הדם אמונה רמה ו ג. — ובהשאלה, במשמ' עז: שהדכא הקדימו שטבעיו חדים מצד המערכת אמנם השפל האחירו בעבור שרוחו נמוכה ע"ח לר"א הקראי קיד.

 *חרחור. — *חריף. — *טריז. — *מחט. — מסמר. — *מקדח. — מרצע. — *נשא, השיא הסכין. — עָמַד, סכין שעמדה, שחדלה מהיות חדה. *עֹקֶץ, עָקַץ. — קהה. — קוץ, וכל מיני קוצים, עי"ש. — *שחז, השחיז הסכין באבן וכדומה, שתהיה חדה. שנון, שנן. — *שפּוד. — *תחב.