, פ"י, עבר חָד, חַדְתָּ, עת' אָחוּד, צווי חוֹד, —  שאל חידה, ein Rätsel aufgeben; proposer un enigme; propose an enigma: ויאמר להם שמשון אָחוּדָה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים (שופט' יד יב).  ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני החידה חַדְתָּה לבני עמי ולי לא הגדתה (שם יו).  — ובמשמ' דִּבֵּר דברי חידה: בן אדם חוּד חידה ומשל משל אל בית ישראל (יחזק' יז ב).