חוֹגֵג
° 1, ש"ז, מ"ר חוֹגְגִים, — מי שהולך לבקר מקומות קדושים : החוגגים הישמעאלים לא יבאו למצרים אלא משנה לשנה ר"ש בן חפני, תשו' הגא', הרכבי שיב. מר יעקב החוגג הליוני2 (הרקמה 197). יהודה בן ר' פרטן החוגג (חבול' CIII).
1 בערב' חאג' حاج.
2 בגוף הערב' אלחאג'.