חוֹגֵג

° 1, ש"ז, מ"ר חוֹגְגִים, — מי שהולך לבקר מקומות קדושים : החוגגים הישמעאלים לא יבאו למצרים אלא משנה לשנה ר"ש בן חפני, תשו' הגא', הרכבי שיב.  מר יעקב החוגג הליוני2 (הרקמה 197).  יהודה בן ר' פרטן החוגג (חבול' CIII).



1 בערב' חאג' حاج.

2   בגוף הערב' אלחאג'.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים