ש"ז, מ"ר חוּגִים, -- א)  עגול, הקף שמקיף דבר,  Kreis;  cercle;  circle:  ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט עבים סתר לו ולא יראה וְחוּג שמים יתהלך  איוב כב יג=יד.  הישב על חוּג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת  ישע' מ כב.  בהכינו שמים שם אני בחקו חוּג על פני תהום  משלי א כז.  — ואמר ב"ס:  ראה קשת וברך עושיה כי מאד נאדרה בכבוד, חוג הקיפה בכבודה ויד אל נטתה בגבורה  ב"ס גני' מג יא=יב.  — ואמר הפיטן:  עצתי תחוג עולם נהוג ענד במחוג בחקו חוּג  יוצר א שבוע', אדון אמנני.  דוק וְחוּג רעשו  ותשכון עלי עננה, וכל מאורי אור קדרו וחמה ולבנה  ערב' לת"ב, דוק וחוג.  — ב)  °כמו מחוגה:  שדומה לחוג שהוא הכלי שעושים בו קו העגול  פי' משלי לזרח' הלוי ח כז.