, פ"ע, עב' חָל, חַלְתִּי, עת' תָּחוּל, — א)  כמו חִיל, הרגיש המכאובים של האשה בלדתה והתחיל לנוע ולהתפתל מכאב,  sich winden;  se tordre,  to writhe  (in pain: חַלְתִּי ולא ילדתי  (ישע' כג ד).  הרינו חַלְנוּ כמו ילדנו רוח  (שם כו יח).  כי חָלָה גם ילדה ציון את בניה  (שם סו ח).  חוּלִי וגחי בת ציון כיולדה (מיכ' ד י).  — ובמשמ' רעד ורגז בכלל:  היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וְחָלוּ מפניך  (דבר' ב כה).  מלפני אדון חוּלִי ארץ מלפני אלוה יעקב  (תהל' קיד ז).  — ואמר הפיטן:  עב בקע מראש, יחידים מגו גרוש, חָל וילך ויפרוש, וישב על גבי חרוש  (יוצר שבת זכור, אז קולך).  — ובמשמ' הרגיש, חש:  הכיתה אתם ולא חָלוּ כליתם מאנו קחת מוסר (ירמ' ה ג).  — ב)  יצא במחול, sauzen;  danser, to danse:  ויצוו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לָחוּל במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו  (שופט' כא כ=כא).  ובנות ירושלם יוצאות וחולות בכרמים  (תענ' ד ח).  ס' רבוא מלאכים היו חלים לפני יעקב אבינו בכניסתו לארץ  (מד"ר בראש' עד).  צדיקים מכאן וצדיקים מכאן והקב"ה באמצעם והם חלים לפניו כעלמות ומרמזין אלו לאלו באצבע ואומרים כי זה אלהים אלהינו עולם ועד  (שם שה"ש, לריח).

— הִפע', הֵחִיל, יָחִיל, — עשה שׁיָחִיל:  קול יי' יָחִיל מדבר יָחִיל יי' מדבר קדש  (תהל' כט ח). — ואמר בן סירא:  קול רעמו יחיל ארצו ובכוחו יזעים הרים  (ב"ס גני' מג יז).

— הָפע', הוּחַל, יוּחַל:  מי שמע כזאת מי ראה כאלה הֲיוּחַל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה  (ישע' סו ח).

— פועֵ', חוֹלֵל, יְחוֹלֵל — כמו הֵחִיל:  קול יי' יְחוֹלֵל אילות  (תהל' כט ט).  — ובהרחבה יָלַד, הוֹלִיד:  בטרם הרים ילדו וַתְּחוֹלֵל ארץ ותבל  (תהל' צ ב).  — ובמשמ' הביא:  רוח צפון תְּחוֹלֵל גשם ופנים נזעמים לשון סתר  (משלי כה כג). 

—  פועַ', חוֹלַל, — כמו הוּחַל, במשמ' נברא:  באין תהמות חוֹלָלְתִּי באין מעינות נכבדי מים בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוֹלָלְתִּי  (משלי ח כד=כו).