1, חֵיל, ש"ז, סמי' חֵיל, בהפס' חָיִל, חֵילִי, חֵילְךָ, מ"ר חֲיָלִים, *חֲיָלוֹת, חֵילֵיהֶם, —  א) כח ועז, Kraft; forcé vigueur; strength, vigor: קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חָיִל (ש"א ב ד). ותאזרני חַיִל למלחמה (תהל' יח מ). יי' אדני חֵילִי וישם רגלי כאילות (חבק' ג יט). —  ומ"ר: אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וַחֲיָלִים2 יגברו יתרון הכשיר חכמה (קהל' י י).  ואמר הפיטן: וקול אלי מדבר, קום וַחֲיָלִים גבר, עניתיו איך יתגבר, כבד פה ומלין יחבר (רמב"ע, תחנ' לעשי"ת, ממרום).  *וקריאה של ברכה, יישר חילך!: כמה יגיעה יגע בו בן עמרם עד שלימד שירה ללוים ואתם אומרות שירה מאליכם יישר חילכם (מד"ר בראש' נד), ועי' ישר. —  וכח הסוס: שקר הסוס לתשועה וברב חֵילוֹ לא ימלט (תהל' לג יז). —  עשה חַיִל, עשה מעשי כח, הצליח והתקדם בדבר: וישראל עשה חָיִל (במד' כד יח). באלהים נעשה חָיִל והוא יבוס צרינו (תהל' ס יד).  ימין יי' רוממה ימין יי' עושה חָיִל (שם קיח יו). —  ומעשים טובים וכדומה: רבות בנות עשו חָיִל ואת עלית על כלנה (משלי לא כט). —  והצלחה בכל דבר: ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את הַחַיִל הזה וזכרת את יי' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חָיִל (דבר' ח יז-יח).  ועשה חַיִל באפרתה וקרא שם בבית לחם (רות ד יא). —  אַנְשֵׁי חַיִל, בעלי כח רוחני, בעלי מדות טובות: ואם ידעתם ויש בכם אנשי חַיִל ושמתם שרי מקנה על אשר לי (בראש' מז ו). ואתה תחזה מכל העם אנשי חַיִל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע (שמות יח כא). —  ואֵשֶׁת חַיִל: ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חַיִל את (רות ג יא). אשת חַיִל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה (משלי יב ד). אשת חַיִל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה (שם לא י-יב). —  אִישׁ חַיִל, בֶּן חַיִל, גבור אמיץ הלב: בא כי איש חַיִל אתה וטוב תבשר (מ"א א מב). וראה שאול כל איש גבור וכל בן חַיִל ויאספהו אליו (ש"א יד נב). אך היה לי לבן חַיִל והלחם מלחמות יי' שם יח יז. ויאמר שלמה אם יהיה לבן חַיִל לא יפל משערתו ארצה מ"א א נב. ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חַיִל (ש"ב ב ז). חזקו והיו לבני חָיִל (שם יג כח). ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליי' שמונים בני חָיִל (דהי"ב כו יז). —  ב) עשר, רכוש3, Vermögen, Reichtum; fortune, richesse; wealth, richess: בחכמתך ובתבונתך עשית לך חָיִל ותעש זהב וכסף באוצרותיך (יחזק' כח ד). אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חַיִל כי ינוב אל תשיתו לב (תהל' סב יא). חַיִל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל (איוב כ יה). אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי אם אשמח כי רב חֵילִי וכי כביר מצאה ידי (שם לא כד-כה). חֵילְךָ ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר (ירמ' יה יג). ברב חכמתך ברכלתך הרבית חֵילֶךָ ויגבה לבבך בחֵילֶךָ (יחזק' כח ה). לא יעשר ולא יקום חֵילוֹ (איוב יה כט). ואת כל חֵילָם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו (בראש' לד כט). הבטחים על חֵילָם וברב עשרם יתהללו (תהל' מט ז). יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חֵילָם (שם יא). ושאף צמים חֵילָם (איוב ה ה). והיה חֵילָם למשסה ובתיהם לשממה (צפנ' א יג). והחרמתי ליי' בצעם וְחֵילָם לאדון כל הארץ (מיכ' ד יג). חֵיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו (ישע' סא ו). וצפון לצדיק חֵיל חוטא (משלי יג כב). משיב יגע ולא יבלע כְּחֵיל4 תמורתו ולא יעלם (איוב כ יח).  —ומ"ר: ישאו על כתף עורים חֵילֵיהֶם ועל דבשת גמלים אוצרתם (ישע' ל ו). — ובמשמ' משֻתפה, כח ועשר: אל תתן לנשים חֵילֶךָ5 ודרכיך למחות מלכין (משלי לא ג). — ואמר בן סירא: אל תשען על חֵילֶךָ5 ואל תאמר יש לאל ידי (ב"ס גני' ה א).  — וחֵיל הצמח, הגפן, פריו: כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חֵילָם (יוא' ב כב). — ג) כח למלחמה, צבא אנשים להלחם באויב, Heer; armée; army: וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חֵיל פרעה הבאים אחריהם בים (שמות יד כח). ואז חֵיל מלך בבל צרים על ירושלם (ירמ' לב ב). וְחֵיל פרעה יצא ממצרים (שם לז ה). ואשר עשה לְחֵיל מצרים לסוסיו ולרכבו (דבר' יא ד). ועל ידם חֵיל צבא שלש מאות אלף  (דהי"ב כו יג).  — ובהשאלה: ירוצצו כברקים, חֵיל זועות וזיקים, לפידים דולקים, וכבזק בוזקים (יוצר שבה"ג, בלולי אש). —  ובמוכרת: וישלח שמה סוסים ורכב וְחַיִל כבד (מ"ב ו יד). ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות וְהַחַיִל אשר אחריהם (מ"א כ יט). ואתה תמנה לך חַיִל כַּחַיִל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור (שם כה). ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בְּחַיִל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בְּחַיִל גדול ועצום עד מאד (דני' יא כה). ושבעת אלפים וחמש מאות עושי מלחמה בכח חָיִל לעזר למלך על האויב (דהי"ב כו יג). חֵילִי הגדול אשר שלחתי בכם (יוא' ב כה). פרס ולוד ופוט היו בְחֵילֵךְ אנשי מלחמתך (יחזק' כז י). מרכבת פרעה וְחֵילוֹ ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף (שמות יה ד). — וגם חֵיל6 במוכרת: וישלח מלך אשור וכו' אל המלך חזקיהו בְּחֵיל כבד (ישע' לו ב, מ"ב יח יז).  — אִישׁ חַיִל, אַנְשֵׁי חַיִל: ויקומו כל איש חַיִל וילכו כל הלילה ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו (ש"א לא יב). ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש חַיִל שלף חרב (ש"ב כד ט). ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חַיִל שם (שם יא יו). הוי גברים לשתות יין ואנשי חַיִל למסך שכר (ישע' ה כב). איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חַיִל למלחמה (ירמ' מח יד). מגן גבריהו מאדם אנשי חַיִל מתלעים באש פלדת (נחו' ב ד). אשתוללו אבירי לב נמו שנתם ולא מצאו כל אנשי חַיִל ידיהם (תהל' עו ו).  — וגִבּוֹר חַיִל: הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חַיִל ואיש מלחמה (ש"א יו יח). אנשים גבורי חַיִל דרכי קשת (דהי"א ח מ). בני שמעון גבורי חַיִל לצבא (שם יב כו). — שַׂר הַחַיִל שָׂרֵי הַחַיִל: יואב שר הַחַיִל (ש"ב כד ב). ויצא יואב ושרי הַחַיִל לפני המלך (שם ד). וישם שרי חַיִל בכל הערים (דהי"ב לג יד). וישלח עמי המלך שרי חַיִל ופרשים (נחמ' ב ט). - ומ"ר חֲיָלִים: וישלח את שרי הַחֲיָלִים אשר לו על ערי ישראל (מ"א יה כ). חמשה ראשי בית אבות גבורי חֲיָלִים (דהי"ב ז ז). ואספו המון חֲיָלִים רבים ובא בוא ושטף ועבר (דני' יא י). — ואמר הפיטן: חצובי גחלים, חיילים חיילים, אומרים קדוש (ר"י הלוי, יוה"כ, אפודי שש). — וסמי' *חַיְלֵי: ובשעה שמגיע כתר כל חיילי מעלה מזדעזעים וכו' בשעה שהוא עובר על כל חיילי מרום וכתר שלו פותחים פיהם ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו (פסיק' רבתי כ). — ובכנ': זלעפה אחזה ציון והיכליה, חרדה רוחה נמוגו חֲיָלֶיהָ (סליח' י טבת, אז).  — *וחֲיָלוֹת: כחיילות של בית דוד (ר"ה יח.). אלו היה מבקש לשכור לו חיילות להלחם כנגדן ספק נוצחין ספק נופלין (מד"ר במד' כ). — ואמר הפיטן: ענה עמך אלי ושמע תפלות, ופנה כובד עולי אלהי חֲיָלוֹת, וסלח למעלי וקבל מלות (סליח' לאשמור' כפור, ענה). דרך מלכים להיות מנהיגין בסוף וחיילותיהם מקדימים לפניהם (מכי' בשלח א). משל לאנטיקוסר שהיה מקדים חיילותיו מתקן להם מקום שישרו כך היתה השכינה מקדמת לישראל ומתקנת להם מקום שישרו (ספרי, בהעלותך פב). קרא (פרעה) לכל חיילותיו ואמר להם אי אתם יודעים שבעל צפון כנס על ישראל כל האריות שבמדבר (מד"ר שמות טו). מיד התחיל מגייס חיילותיו למלחמה (שם ויקר' יז). שלח ואמר לחיילותיו כל אומה ומלכות שמרדה בי נבוא עליהם (שם שה"ש, מצאוני). וכיון שחזר גלגל חמה בימי חזקיהו מלך יהודה ישן לו (מרודך שהיה עובד לחמה) ועמד ומצאו שחרית בקש להרוג כל חיילותיו אמר להם הנחתם אותי ישן כל היום וכל הלילה (שם). וסחר כוש זה תרהקה מלך כוש וסבאים אנשי מדה אלו חיילותיהן עליך יעבורו זה חזקיהו וסייעתו (שם, אתי מלבנון). משל לעבדו של מלך שעשה סעודה לחיילותיו וזימן כל לגיונותיו של מלך ולרבו לא קרא אמר לו המלך הלואי השוית אותי ככל חיילותי (שם אסת', גם ושתי). —  ועי' מלחמה, צָבָא. — ג) תַּחֲנָה, ששם יעמדו עוברי ארח וחוגגים וכדומה לנוח מעט, Station: ילכו (החוגגים לציון) מֵחַיִל7 אל חָיִל יראה אל אלהים בציון (תהל' פד ח).