, ש"ז, מ"ר חוֹלִים, — אדם שאינו בריא, שלקה במחלה מן המחלות,  Kranker;  malade;  sick person:  וכי תגשון עוֵר לזבח אין רע וכי תגישו פסח וְחוֹלֶה1 אין רע  (מלא' א ח).  והבאתם גזול ואת הפסח ואת החוֹלֶה והבאתם את המנחה  (שם יג).  חולה אומר יכול אני (לצום) ורופא אומר אינו יכול   שומעין לרופא רופא אומר יכול הוא וחולה אומר אינו יכול שומעין לחולה  (ירוש' יומ' ח מה:).  מה בין מסוכן מה בין חולה  חולה כדרך כל הארץ ומסוכן כל שקפץ עליו החולה  (שם גיט' ו מח.).  ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה  (ברכ' נז:).  בנוהג שבעולם אדם שהולך לבקר את החולה אומר לו מן השמים ירחמו עליך  (מד"ר קהל', כי ברוב).  אל תוסיף בביקור החולה ואל תאריך לשבת אתו  (מוס' הרופאים).  ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן הכנת אורחין וביקור חולים ועיון תפלה וכו'  (שבת קכז.).  שרוב חולים לחיים וכו' שרוב גוססין למיתה  (גיט' כח.).  ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל   (שם סא.).