°, ת"ז, לנק' חוּצִית, — שבחוץ, שמחוץ לדבר מהדברים:  לא יעשה זה בכח המונח בטבע ההתפשטות הטבעי כ"א בכח מכרית חוציי   (יריע' שלמה ב א).  האמתות הם שני מינים האחד הוא אמת פנימיי והשני הוא אמת חוציי וכו' והאמת החוציי  הוא מה שיש לו מציאות אמת מבחוץ יאמת אותו השכל או לא  (מוסד' תבל, הצוַאה ג).  והיא החומה הקטנה החוצית הבלתי מקפת כי אם החלל שבין חומה לחומה  (יריע' שלמה א א).