*, ש"ז, מ"ר חוֹתָלִים, — כעין מעטה, שחותלים בו דבר, Hülle; enveloppe: חותל שהוא נותן לתוכו ונוטל מתוכו טמא ואם אינו יכול עד שיקרענו או עד שיתירנו טהור (כלים יו ה). חותל שהוא מלא גלעינים אם מכונסות ברובן אם מפוזרות ברוב כל פרידה ופרידה (ירוש' שבת א ד:). חותל של תמרים ופטיליא של תמרים קורע ומתיר ובלבד שלא יקשור (שם יה טו.).  כחותל הזה של תמרה משעה שאתה מנערו אינו יפה למאומה (פסיק דר"כ, שובה). - ומ"ר: חותלות של גרוגרות ושל תמרים מתיר ומפקיע וחותך (שבת קמו.).