1, ש"ז, סמי' חוֹתַם, בכנ' חוֹתָמוֹ, מ"ר חוֹתָמִים, חוֹתָמוֹת, — א) כלי שחֹתמים בו, Siegel; sceau; seal: שתים עשרה (אבנים) על שמתם פתוחי חוֹתָם איש על שמו (שמות כח כא). חֹתָמְךָ ופתילך ומטך אשר בידך (בראש' לח יח). ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בְּחֹתָמוֹ (מ"א כא ח). טבעת של מתכת וחותם שלה של אלמוג (כלים יג ו). וכן היה רבי נחמיה אומר בטבעת. (אנו הולכים) אחר חותמה (ירוש' שבת ו ח:). הכל משתמר בחותם בתוך חותם חוץ מן היין שאין משתמר בחותם בתוך חותם (ע"ז לא.). — והצורה הטבועה שעושים בהחותם על דבר, ובמליצה, חוֹתָם על הזרוע, על הלב, לדמיון של דבוק חזק: שימני כְּחֹותָם על לבך כַּחוֹתָם על זרועך (שה"ש ח ו). אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חוֹתָם על יד ימיני (ירמ' כב כד). ביום ההוא נאם יי' צבאות אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי נאם יי' ושמתיך כַּחוֹתָם כי בך בחרתי (חגי ב כג). — ואמר הפיטן: ומשה עלה והושם כַּחוֹתָם, ונצטוה לך אל העם וקדשתם (יוצר ב שבוע', בשורי מעשהו). נכספה וגם כלתה נפשי לראותם ולשום אותם על לבי חותם (עמנ', מחב' יט). — *חותמו של אברהם אבינו, כנוי להמילה: אמר להם אם אין חותמו של אברהם בבשרכם לא תטעמו ממנו (מד"ר שמות יט). — *ודבר חתום: יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו (שבת נח.). — ב) *כעין מטבע עשויה ממתכת או חמר אחר לסימן, Marke; timbre; mark: אלו הן הממונין שהיו במקדש יוחנן בן פנחס על החותמות אחיה על הנכסים וכו' (שקל' ה א).  ארבעה חותמות  היו במקדש וכתוב עליהן עגל זכר גדי חוטא (שם ג).  מי שהוא מבקש נסכים הולך לו אצל יוחנן שהוא ממונה על החותמות נותן לו מעות ומקבל חותם (שם ד).  ארבע לשכות היו שם אחת לשכת הטלאים ואחת לשכת החותמות ואחת לשכת בית המוקד ואחת לשכת שהיו עושין בה לחם הפנים (תמיד ג ג). אמר ר"י כשאתה בא ועומד על פתח היכל ה"א טול ב' חותמות  בשתי ידיך א' של טוטרוסיאי ה' ואחד של סוריאה שר הפנים של טוטרוסיאי ה' הראה אותו לעומדים לימין ושל סוריאה הראה אותו לעומדים לשמאל (היכלות יט). — ג)  °חוֹתָם של השררה, המלך, פקודה וחק מיוחד שנותן המלך זכות מיוחדה:  הרי שקהל קדוש אחד מקטלוניא יש להם חותם  מאדוננו המלך יר"ה נותן כח לשלשת הנאמנים ולבית דין שיעשו ברירת שלשים אנשים וכו'  וזה לשון הקפיטו"ל שבתוך החותם וכו' (שו"ת ריב"ש רכח). שעמד כמה שנים בפרץ להציל הקהלות מגזרות ולהפיק להם חותמות מועילים (שם ס). ראובן היו לו חותמות מאבותיו שנתן אדוננו המלך להם ולזרעם (רשב"א, תולד' אדם ריג). שאם יש לשמעון חותם אחד וכתוב על שם ראובן ויש לראובן חותמות  אחרים כתובין על שמו ובא המלך ונוטל  חותם שמעון בשביל מתנת ראובן שיש לו לראובן לשלם לשמעון (מרדכי ב"ק, סי קנב). על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למעלתו עלינו ראינו אור באורו בחותמות אשר הוציא מאדוננו המלך (עמנ', מחב' כג). שישתדלו הנבררים להוציא חותם מאת אדוננו המלך (תקנ' הקהל, החלוץ תריב). ובכן נבוא אל המלך כדת להתחנן וכו' לתת לנו על דבר הסכמותינו ולאמץ כח הנבררים חותמות מספיקים (שם). עשה המלך חותם גלוי (QGdj Deutschl. II 34). על ענין קהל אחר שהשיגו חותם המלך לעשות הממונים ואח"כ עשו ברירה חדשה (שו"ת שמש צדקה ב יב). — ד) °סימן מיוחד שהיו היהודים בקצת ארצות אנוסים לעשות בבגדיהם: ששום יהודי לא ילבש משי ועוד שישאו חותם אדום לשיכירו שהם יהודים (שבט יהודה ז). שנת קע"ו גזרה מלכות הרשעה על עמנו שילכו מצויינים בחותם נכר מי"ב שנה ולמעלה האנשים במקור נדפס 'האשו:' בכובעיהם והנשים בצעיפיהם (שם סד). — ה) טבעת: גאוה אפיקי מגנים סגור חוֹתָם2 צר (איוב מא ז).