חֹזִי
* 1, חוֹזִי, ש"ז, — חָזְיוֹ של דבר, מראהו וטיבו: אמר רבי טרפון אקפח את בני שהלכה זו מקופחת אינו יודע חוזיו2 של דבר מה הוא אלא ששמע השומע וטעה (תוספתא אהל' טו יב).
1 משק' חֹלִי.
2 כך בתוספתא מהד' צוק"מ. בנוסח' רוזיו, והגיה הגר"א חזיזינו או חזיזיו.