* 1, פ"ע, - צחק, צחק צחוק קל, lächeln; sourire; to smile: וכבר היו מהלכין ר"א ור"י ורבן גמליאל ורבי עקיבא והיו מהלכין לרומי ושמעו קול המונה של רומי מטפלים מאה ועשרים מיל התחילו היו בוכים ורבי עקיבא מצחק אמר להן (ר"ע) רבותינו מפני מה אתם בוכין אמרו לו הרי גאון עמנו ומקום מקדשנו ותפארתנו חרב בעוונינו וכו' ולא נבכה אמר להם אף אני לכך מחייך אם כך הוא עושה למכעיסיו לעושי רצונו על אחת כמה וכמה א"ל ניחמתנו תתנחם ברגלי המבשר (מד"ז רות, יעשה ה'). מתקבצים עליהם עוד איזה בני אדם עד שנעשה איזה קבוץ ואומרים איזה דברי הלצות והם מחייכים ושוחקים (ספור מעש' להר"ן ק).