חַיָּט

*, ש"ז, מ"ר חַיָּטִים, —  אומן עושה מלאכה בחוטים, תופר בחוטים, Schneider; tailleur; tailor: לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה (שבת א ג). כופין בני מבואות זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסקי ולא מלמדי תינוקות (ב"ב כא:). שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ואלו הן החייטים הספרים והכובסין (פסח' ד ו). כל שעיסקן עם הנשים לא יתייחדו עם הנשים כגון הסדרין וכו' והחייטין והספרין (תוספתא קדוש' ה יד). — ומשל: וזה משל הדיוט בשביל עון הנפח הרגו החייט (צרור המור, נח). — ועי' תְּפִירָה

חיפוש במילון:
ערכים קשורים