, ש"ז, — הרעדה וההתפתלות של היולדה: שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזקתנו חִיל כיולדה (ירמ' ו כד).  מה נחנת במקור, נדפס "נחנתי" - הערת פב"י בבא לך חבלים חִיל כילדה (שם כב כג).  החזיקך חִיל כיולדה (מיכ' ד ט). רעדה אחזתם שם חִיל כיולדה (תהל' מח ז). — ובכלל רעדה מפני פחד: שמעו עמים ירגזון חִיל אחז יושבי פלשת (שמות יה יד). — ואמר הפיטן: ומלאכים יחפזון, וְחִיל ורעדה יאחזון, ויאמרו הנה יום הדין (מוסף א ר"ה, ונתנה תוקף).  וממעל לרקיע כמראה דמות כסא, זעות בלי לאות מֵחִיל כסא, חשות ברצוא ושוב מֵרעישות כסא (שם, וחיות).  אִימתי בְּחִיל כפור, בעותה בחשבון הספור (יוצר א' סכות, אימתי).  ילבש חרדה כנשוך אפעה ימצא מרורות פתנים בקרבו, הומה בְחִילֹו ליום המות כי יבהילו לגיא צלמות (רמב"ע, עבד לילו). — ומ"ר: עד מתי אוחיל והתוחלת חיל ונפשי לה תחיל כחילי מבכירות (רשב"ג, שיר מספד ותנחומ', האסיף תרנד).