חֵל, חַיִל, ש"ז,  כנ' חֵילָהּ, חֵילְךָ, — קיר נמוך פנימי שלפני החומה הגדולה הגבוהה של המבצר, Vormaur; glacis; antemurale: עיר עז לנו ישועה ישית חומות וָחֵל (ישע' כו א). חשב יי' להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חֵל וחומה יחדו אמללו (איכ' ב ח). התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה אשר חֵיל ים מים חומתה (נחום ג ח).  סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה שיתו לבכם לְחֵילָה1 פסגו ארמנותיה (תהל' מח יג-יד). ותבן צור מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות הנה אדני יורשנה והכה בים חֵילָהּ2 והיא באש תאכל (זכר' ט ג-ד).  שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך יהי שלום בְּחֵילֵךְ שלוה בארמנותיך (תהל' קכב ו-ז). — *והרֶוח אשר בין החומה הגדולה ובין החיל: הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם החיל מקודש שאין ע"א וטמא מת נכנסים לשם (כלים א ח). לפנים ממנו (מחומת הר הבית) סורג וכו' לפנים ממנו החיל עשר אמות וי"ב מעלות היו שם (מדות ב ג). שני שערים היו לבית המוקד אחד פתוח לחיל ואחד פתוח לעזרה (שם א ז). חולקים אותו לג' חלקים א' ניתן בחיל וא' ניתן בהר המשחה וא' היה מתחלק לכל המשמרות (פרה ג יא). ומשם (מהר הבית) מעלין אותו (את הזקן) ומושיבין אותו בחיל ומשם מעלין אותו ומושיבין אותו בלשכת הגזית גזיז במקור המודפס — הערת פב"י (תוספתא שקל' ג כז). ושאר בתי דינין של שלשה שלשה היו בירושלם אחד בהר הבית ואחד בחיל (שם סנה' ז א). יצאה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית והשניה בחיל והשלישית במקומה (ירוש' פסח' סוף ה). פתח שהוא פתוח לגג ולגינה הרי הוא כפתוח לחיל וכו' וחכמים  אומרים הרי הוא כפתוח לשוק (שם מגי' ד עה ג).