ד. חִיל
פ"ע, עבר חָל, חָלָה, עת' יָחִיל, – כמו יָחַל, במשמ' המתין: ויראו (עבדי המלך) והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה וַיָחִילוּ עד בוש והנה איננו פֹתח דלתות העליה (שופט' ג כד-כה). וַיָּחֶל1 עוד שבעת ימים אחדים ויסף שלח את היונה מן התבה (בראש' ח י). טוב וְיָחִיל2 ודומם לתשועת יי' (איכ' ג כו). כי חָלָה לטוב יושבת מרות (מיכ' א יב).
1 יש המפקפקים באמתת צורה זו וסוברים כי כמו וייחל שבפסוק י"ב שם, שהוא לפי דעתם מן יחל.
2 אולי הוא תאר יָחִיל.