חֲכִירוּת
°, ש"נ, — א) מעמד החכיר: ויגזרו עליהם שנוי המלבושים וימנעו מהם המסחר והחכיריות והאומניות (אגר' המוס' לר"ש אלעמי). — ב) כמו חכיר משמעה ב: המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או שנשדפה אם מכת מדינה היא מנכה מן החכירות (רש"י ב"מ קג:). אם קיבלה ממנו בחכירות בכך וכך כורין לשנה (שם). לא בשביל המעיין העליתי בחכירותך (שם קד). המקבל שדה לזרעה שעורין ובחכירות כך וכך חטין או שעורין או מעות לא יזרענה חטין (שם קו:). המקבל או באריסות למחצה וכו' או בחכירות בכך וכך כורים לשנה (שם קג.). יכול המחכיר לומר לחוכר כי נשארנו מעט מהרבה והרי נשאר לי חכירותי מה שקצבתי עמך בכך וכך כורין (תוספתא שם קו.).