חֲלוּצָה

* , ש"נ, —  אשה שמת בעלה ואחיו חָלַץ לה: אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל  (יבמ' ו ב).  אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה (שם ב ז).  המחזיר את גרושתו משנישאת הנושא את חלוצתה הנושא את קרובת גרושתו  (תוספתא שם ו ה).  אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו  (גמ' שם כז.).

חיפוש במילון: