חֲלוּצָה
* , ש"נ, — אשה שמת בעלה ואחיו חָלַץ לה: אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל (יבמ' ו ב). אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה (שם ב ז). המחזיר את גרושתו משנישאת הנושא את חלוצתה הנושא את קרובת גרושתו (תוספתא שם ו ה). אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו (גמ' שם כז.).