א) פָעוּל מן ב. חָלַץ, עי"ש. – ב) חלק מהחיל ההולך בראש המחנה, ההפך מן המאסף ההולך בסוף המחנה : ויאמרו אל העם עברו וסבו את העיר וְהֶחָלוּץ יעבר לפני ארון יי' (יהוש' ו ז). וְהֶחָלוּץ הלך לפני הכהנים תקעו השופרות שם ט. הלכים הלוך ותקעו בשופרות וְהֶחָלוּץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יי' (שם יג). ויעמד משררים ליי' ומהללים להדרת קדש בצאת לפני הֶחָלוּץ ואמרים הודו ליי' (דהי"ב כ כא). ויעזב הֶחָלוּץ את השביה ואת הבזה לפני השרים וכל הקהל (שם כח יד)