ב. חָלוּץ
א) פָעוּל מן א. חָלַץ, עי"ש. – ב) *מי שחָלַץ לאשת אחיו: ותוכן הענין שהחלוץ בחיי אביו היה רגיל בבית אחיו וכו' גם לפעמים כשהיו אורחים לאחיו היה מזמן את אחיו החלוץ לאכול ולשתות עמו ועם האורחים ואחר מיתת האח חלה זה החלוץ (שו"ת משאת בנימין קיב)