* , ש"ז, מ"ר חֲלוּקִים, — בכלל כסות ארוכה תפורה ומחוברה ולובשים אותה דרך בית הראש, וביחוד הכסות שלובשים אותה על עצם הבשר, Hemd; chemise; shirt: חלוק של קטן רבי אליעזר אומר כל שהוא וחכ"א עד שיהיה בו כשיעור ונמדד כפול (כלים כז ה). חלוק של יוצאת החוץ העשוי כסבכה (שם כח ט). קושרת אשה מפתחי חלוקה וחוטי סבכה (שבת טו ב). כמה יגע אדם הראשון ולא לבש חלוק אחד עד שגזז וליבן וכו' ואח"כ לבש (תוספתא ברכ' ז ה). בן לוי שהיה בידו סלע של שביעית וביקש ליקח בה חלוק הולך אצל חנוני (שם שבי' ח כד). השואל חלוק מחבירו לילך בו לבית האבל (שם ב"מ ח כח). חלוק של בד (שם כל' ב"ב ה א). חלוק של נזיר (שם ה ב). העושה חלוק מן הלבוד (שם ג). היה לבוש חלוק ועטוף בטלית (שם טהר' ח ט). (האומר) הפוך את חלוקך שתהא חולם חלומות אל תהפוך את חלוקך שלא תהא חולם חלומות (שם שבת ו ז). האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה (שם  ב"מ ח כח). במפתח חלוק שהוא עשוי כמין שני דפין (ירוש' שבת יה טו.). חלוק של ת"ח כיצד כל שאין בשרו נראה מתחתיו (ב"ב נז:). טלית של ת"ח כיצד כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח (שם). לבשה חמשה חלוקין הבדוקין לה (תוספתא נדה ג ה). אמר ר' שמואל בר רב יצחק לבש שמואל חלוקן של כל ישראל אמר לפניו רבון העולמים כלום את דן את האדם אלא על שהוא אומר לפניך לא חטאתי (ירוש' תענ' ב סה ד). — ובהשאלה, השכבה העליונה של דבר: תנור מאימתי מקבל טומאה וכו' ר' חנניא בן תרדיון אמר משיסיענו ממקומו ובתו אומרת משיפשט את חלוקן (תוספתא כל' ב"ק ד יז). שתי שורות (של חביות) במרתף וכו' מפשיטו חלוק אחד (ירוש' פסח' א כז:). — ובמשמ' תיק: ואין עושין לה (להעטרה) חלוק בתחילה אבל כורך עליה סמרטוט (שבת יט ב). — ומשל: החלוק נוגע אלי משאר מלבושי וכלי (שו"ת ריב"ש תמה).