* 1, חִלְזוֹן2, ש"ז, מ"ר חִלְזוֹנִים, חִלְזוֹנוֹת, – א) בריה ממין הרכוכות, שיש לה כעין בית מקלפה קשה, וחללה אינה ישר אלא נכרך כעין לולב, Schnecke ; limaçon ; snail : תכלת אין כשרה אלא מן החלזון (תוספתא מנח' ט יו). אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה (שבת כו.). שכן צדי חלזון קושרין ומתירין (שם עד:). הצד חלזון והפוצעו (שם עה.). עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות (סנה' צא.). ת"ר חלזון זהו גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחד לשבעים שנה ובדמו צובעין תכלת לפיכך דמיו יקרים (מנח' מד.). אמר זבולון לפני הקב"ה רבש"ע לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות אמר לו כולן צריכין לך על ידי חלזון (מגי' ו.). החילזון הזה כשגדל מלבושו גדל עמו (מד"ר דבר' ז). – ב) כעין טבעת בצורת חלזון: שקשר חלזון בראשה (של שלשלת) (כלים יב א). – ג) חֳלִי בעין, עור יכסה את הלבן והשחור שבעין, grauer Star; cataracte: דק תבלול חלזון3 נחש ועינב (בכור' ו ב). דק זה הדוק חלזון נחש עינב מניין (ספרא אמור כא ב). – ועי' * נָחָשׁ.
1 כך מנֻק' במשנ' מנֻקד' כ"י פרמה, וכך קריאת הספרדים.
2 קריאת האשכנזים, וכן נקוד לוי ויסטרוב, וכך הכתיב במדרש: חילזון. בערב' חַלַזוּן حَلَزُون.
3 ושאלו בגמ' (שם לח:). איבעיא להו חלזון הוא נחש או דילמא חלזון או נחש ת"ש דאמר רבה בר בר חנה סח לי רבי יוחנן בן אלעזר זקן אחד היה בשכונתינו ור"ש בין יוסי לקוניא שמו ומימי לא עברתי לפניו פעם אחת עברתי לפניו אמר לי שב בני שב חלזון זה מום קבוע לשחוט עליו וזהו נחש שאמרו חכמים. ע"כ. והנה כבודו של אותו זקן במקומו מונח, אך לקבל דעתו אי אפשר, אעפ"י שהחליטה הגמרה כמותו, כי מסגנון לשון המשנה מוכח כי כל השמות המנויים כאן כל אחד דבר הוא בפני עצמו. ובמהות החלי הזה, הנה הערוך, עפ"י דעתו של אותו זקן שחלזון הוא נחש, פרש : שמנומר עינו כנחש. ובנימין מוספיא פרש עפ"י לשון יונית : בל"י ברד וזה שם מורסא קטנה עגולה וזכה כמו אבן ברד בין העפעף והעין או בעין עצמו, ע"כ. אבל, נאמנה עלינו בזה דעתו של הרמב"ם, שהיה בעצמו רופא, והוא פרש חלזון: שיצא כעין בשר מותר וימשך עד שחופה קצת משחור העין ושמו המפורסם אצל הרופאים בל"ע טפרה. ע"כ. והיא ט'פרה ظفرة בערב', ופרשוה המלונים : ג'לידה תע'שׁי אלעין נאבתה מן ג'נב אלד'י ילי אלאנף, עלי ביאצ' אלעין אלי שואדה חתי תמנע אלאנט'אר והיא כאלט'פר צלאבה וביאצ'ה. – ובעברית: עור יכסה את העין יצמח מהצד שאצל האף על הלבן שבעין לעומת השחור עד שימנע הראיה והוא כמו צפרן קשה ולבן. – ואולי נקרא כך ע"ש הצדף של החלזון.