חַלְחוֹלֶת

*, חַלְחוֹלֶת1, ש"נ, מ"ר חַלְחוֹלוֹת, — המעי המחֻבר לפי הטבעת,  Mastdarm;  rectum : אמר ר' זעירי חלחולת2 שניקבה כשירה הואיל ויריכים מעמידות אותה (חול' נ.). חלב שעל חלחולת המוציאה רעי  (רש"י שם מט.). המעי האחרון שהוא שוה ואין בו עיקום והוא שהרעי יוצא בו מן הערוה והוא דבוק בין עיקרי היריכים הוא הנקרא חִלחולת (רמב"ם, שחיט' ו טז). מעשה היה שהיתה חלחולת נקובה במכה והחזירוה למקום עומדה (מרדכי חול' תרי"ז). והמעי הששי הוא הנקרא בלשון מקדונית קוקוסמיום ובלשון ערב מעי הישר והיא החלחולת (מ' אלדבי, ש"א ד)



1 מן ב. חלחל, במשמ' בקיעה וירידה, והוא המעי שדרך בו הפסלת של המזון מחלחל ויורד למטה.

2 פרש הערוך היא כרכשא. וכן רגמ"ה, וכן רש"י והסכימו כלם כי הוא המעי הישר המחבר  לפי הטבעת.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים