ש"נ, מ"ר חֲלִיפוֹת, חֲלִפוֹת, חֲלִפֹת, — א) חֲלִיפַת בגדים, כל הבגדים שילבשו בבת אחת1, Anzug; habillement complet; attire; suit: לכלם נתן לאיש חֲלִפוֹת שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חֲלִפֹת שמלת בראש' מה כב.  ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חֲלִפֹת בגדים שופט' יד יב.  ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חֲלִיפוֹת בגדים שם יג.  ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חֲלִיפוֹת בגדים מ"ב ה ה.  תנה להם ככר כסף ושתי חֲלִפוֹת בגדים שם כב. — ובלי השם בגדים: ויתן הַחֲלִיפוֹת למגידי החידה שופט' יד יט. — ב) מ"ר חֲלִיפוֹת, במשמ' תה"פ, עשה כך וכך חֲלִיפוֹת, ר"ל פעם כך ופעם כך, abwechselnd; altenativement; alternat : וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חֲלִיפוֹת חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו מ"א ה כח. — ג) הזמן שהשומר העומד על המשמר עוזב מקומו ואחר בא תחתיו לעמד על המשמר, Ablösung; relèvement; relief, ובהשאלה, המות: כל ימי צבאי איחל עד בוא חֲלִיפָתִי איוב יד יד.  תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חֲלִיפוֹת2 וצבא עמי שם י יז. — ד) שה"פ מן חָלַף מן העולם: אשר אין חֲלִיפוֹת3 למו ולא יראו אלהים תהל' נה כ. — ואמר בן סירא: מחוה חליפות ונהיות ומגלה חקר נסתרות ב"ס גני' מב יט. —  ה)  *תמורה: ולא ולדה ולא חליפתה ולא תמורתה מנח' ז ד.  (כסף וזהב) אם אבדו יש להם חליפים אבל תלמיד חכם שמת מי מביא לנו חליפתו מי מביא לנו תמורתו ירוש' ברכ' ב ה ג. — °ובנוסח סדר הכפרות: זה חֲלִיפָתִי זה תמורתי זה כפרתי זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס ואלך לחיים טובים וארוכים סד' הכפר' לערב כפור.  אלו חֲלִיפוֹתֵיכֶם אלו תמורתכם אלו כפרתכם שם. — ובמשמ' עבר: כי בחליפת זה היום ובכניסת יום אחר נתחלף הראיה ר"נ גאון, שבת לה..