חָלִים
*1, ש"ז — בריא, בפרט בדעתו, בשכלו, בדעת צלולה, ההפך מן שוטה : הרי שהיה חולה בשעת שחיטה וחלים בשעת זריקה חלים בשעת שחיטה וחולה בשעת זריקה אין שוחטין וזורקין עליו עד שיהא חלים משעת שחיטה עד שעת זריקה (פסח' עח:). עתים חלים2 עתים שוטה כשהוא חלים הרי הוא כפקח לכל דבריו כשהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו (ר"ה כח.). — ובמשמ' חזק, שאינו בלה במהרה : לא שנו אלא טלית אבל עור חלים (הוא) (חול' קכג:).
1 מן ב. חלם.
2 כך בנוסח', וכן בכ"י ש"ס, אבל בתוספתא תרומ' א ג הגרסה חלום בויו, וכן בירוש'.