*1, ש"נ, מ"ר חַלִּיפוֹת, – סכין חדה, חלקה, של שחיטה וכדומה: והאולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה אמה מן הדרום והוא היה נקרא בית החליפות2 ששם גונזים את הסכינים (מדות ד ז). מן החליפות ולפנים הכל מודים שפסול (יומ' לו.). – ומצוי בספרות התלמודי המאוחרת: שבימי חורף העבר היה כאן ירושלמי אחד עם משרתו שוחט מובהק ולקח מן כ' אהרן שוחט הנ"ל לאחר שחיטה חליף שלו והיה למטה בחליף פגימה אחת קטנה וכו' והשיב שהוא נזהר שלא שחט למטה בחליף (שאילת יעבץ ב קיג). – ושגור בפי העם חַלֵּף במשמעה זו.