1, פ"ע, בהפס' חָלָף, עת' יַחֲלֹף, יחלפו, מק' לַחֲלֹף  —  א) נרדף עם עָבַר, נעתק ממקום למקום ואיננו יותר במקום שהיה, וגם ביחס להזמן, וגם דברים לא בעלי חיים, רוחניים, וכדומה, vorübergehen, gleiten; passer; to pass: כי הנה הסתו עבר הגשם חָלַף הלך לו (שה"ש ב יא). אז חָלַף רוח ויעבר (חבק' א יא). וְחָלַף (הנהר) ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע (ישע' ח ח). וְחָלַפְתָּ משם והלאה ובאת עד אלון תבור (ש"א י ג). ורוח על פני יַחֲלֹף תסמר שערת בשרי (איוב ד יה). הן יעבר עלי ולא אראה וְיַחֲלֹף ולא אבין לו (שם ט יא). —  והזמן, הימים: וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה חָלְפוּ עם אניות אבה (איוב ט כה-כו). - ובמשמ' עבר וכלה מן העולם ואיננו, verschwinden; disparaÎtre; pass away: והאלילים כליל יַחֲלֹף (ישע' ב יח). כסופות בנגב לַחֲלוֹף2 (שם כא א). — וְחָלַף חֹק וכיוצא בו, עבר עליו, עשה ההפך ממה שצוה החק, übertreten; transgresser, -gress: והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חָלְפוּ חק הפרו ברית עולם (ישע' כד ה). —  ב) חָלַף בתוך דבר, נכנס בתוכו ועבר לצד השני, durchdringen; transpercer; to pierce through: ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא במקור נדפס 'סיסרה' מחקה ראשו ומחצה וְחָלְפָה רקתו (שופט' ה כו). יברח מנשק ברזל תַּחְלְפֵהוּ קשת נחושה (איוב כ כד). —  ג) חָלַף הצמח, בא במקום צמח אחר, נתן חליפים, neu emporwachsen; pousser; shoot up: בבקר כחציר יַחֲלֹף3 בבקר יציץ וְחָלָף3 לערב ימולל ויבש (תהל' צ ה-ו). —  ד) *פ"ע, כמו פִעל והִפעיל שלקמן: הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה לחלוף (דמאי ג ה). הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שהיא חשודה לחלוף את המתקלקל (שם ו). שמא הוא חושדינו נחלוף את מקומינו (ירוש' ברכ' ב ה ג). ומעשה בר"ג שהיה חלוש חלפו לו שמן השיש ולא קבל (דא"ר י).  מפיך אני רוצה לשמוע שאיני מאמין בדבריה שמא חלפה בדבריה או פיחתה או הותירה (מד"ר במד' י). —  ה) °המיר את דתו באחרת: ואמרו לה לחלוף ענתה ואמרה אתיעץ ואעשה המוטב וכשהוליכוה למסגד שלהם אמרה לא אעשה כלל (שו"ת הרא"ש לב ה).

— פִע', חִלֵּף, — נתן או לקח דבר אחד תמור דבר אחר, wechseln; changer; to change: ויריצהו (את יוסף) מן הבור ויגלח וַיְחַלֵּף שמלתיו ויבא אל פרעה (בראש' מא יד). ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך וַיְחַלֵּף שמלתו (ש"ב יב כ). — וכל דבר: השולח פירות לחבירו ונמלך להחזיר נוהג בהן כמות שהיה אבא שאול אומר חיישינן שמא חילפן (תוספתא דמאי ד ל). — ובמשמ' נתן לו צורה אחרת, חִדֵּשׁ: אחת לשבע שנים הקב"ה מחלף את עולמו (ירוש' שבת א ג:). — ובמשמ' °עשה שיחלף מן העולם, השמיד, כִּלָּה: ביטה ומהר שנת גאולים, בגד בוגדים וְחַלֵּף אלילים, בטופלי שקר הפל חללים (יוצר ז' פסח, שבטי יה). — ובמשמ' °עשה שיעבור עליהם: קלקלו צעדי ישר לסלף, ואוצרו הטוב עליהם חִלֵּף, והפכם משרש דורות לאלף (יוצר אחרון לפסח, מה מועיל).

— הִפע', הֶחֱלִיף, יַחֲלִיף, תַּחֲלִיף, וַתַּחֲלֵף, נַחֲלִיף, הַחֲלִיפוּ, — א) כמו חִלֵּף: הסירו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו וְהַחֲלִיפוּ שמלתיכם (בראש' לה ב). כלבוש תַּחֲלִיפֵם ויחלפו (תהל' קב כז). ולא אמרו (שמותר לקפל את הבגדים בשבת) אלא שאין לו להחליף אבל יש לו להחליף לא (שבת קיג.). של בית רבן גמליאל לא היו מקפלים כלי לבן שלהם מפני שהיה להן להחליף אמר רב הונא אם יש לו להחליף יחליף ואם אין לו להחליף ישלשל בבגדיו (שם). — ב) הֶחֱלִיף את דברו וכיוצא בזה, אמר עתה דבר אחר במקום הדבר אשר אמר קודם, או נתן דבר אחר במקום הדבר שאמר לתת קודם, abändern, vertauschen; changer; to change: ואביכן התל בי וְהֶחֱלִף4 את משכרתי עשרת מנים (בראש' לא ז). וַתַּחֲלֵף את משכרתי עשרת מנים (שם מא). כל אשר יתן ממנו ליי' יהיה קדש לא יַחֲלִיפֶנּוּ ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב (ויקר' כז ט-י). לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נַחֲלִיף (ישע' ט ט). —  ואמר בן סירא: מה נורא אתה אליהו ואשר כמוך יתפאר וכו' המושח מלכי תשלומות ונביא תחליף תחתיך הנלקח בסערה מעלה ובגדודי אש שמים (ב"ס גני' מח ד-ט). — ובכלל *החליף דבר בדבר: המחליף עם חברו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות וכו' (מעשר' ב ח). בשבת מחזירין (את הלולב אל המים) ביום טוב מוסיפין (מים) ובמועד מחליפין (סוכ' ג טו). החליף שמן בשמן שניהן אסורין כיצד הוא עושה וכו' מחליף שניהן של חולין (ירוש' שבי' ז לז:). קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני (מד"ר איכ', פתיח'). —  *והחליף דבריו, אמר עתה לא כמו שאמר קודם: סדר מכירה כך הוא אני פלוני מכרתי בתי לפלוני סדר קדושין כך הוא אני פלוני קדשתי בתי לפלוני (שאל ר' חגיי לפני ר' יוסי) החליף ואמר אני פלוני לקחתי בתו של פלוני אני פלוני קידשתי בתו של פלוני אמר לו ומה בכך אבל אם החליף לשון מכירה בלשון קידושין או לשון קידושין בלשון מכירה לא עשה כלום (ירוש' קדוש' א נט.). אמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה ריש לקיש אמר לעולם לא תחליף (ערוב' צט.). כל המחליף בדבורו כאילו עובד עכו"ם (סנה' צב.). אני הוא בתחלה ואני הוא בסוף שאיני מחליף בדברי (מד"ר במד' י). — ובפרט *החליף דבר בדבר, עשה מסחר של חליפין: המחליף פרה בחמור וילדה וכו' יחלוקו (ב"מ ח ד). — °הֶחֱלִיף אגרות עם פלוני, כתבו וענו זה לזה תדיר: גם המין הזקן ידוע מכמה שנים שמחליף אגרות עם כל כתות המינים (ר" עמדין, שחוק הכסיל). — והֶחֱלִיף כֹּחַ, השיג כח אחר, חדש, במקום כחו הרפה: וקוי יי' יַחֲלִיפוּ כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו במקור נדפס 'ייעפיו' ('שע' מ לא). החרישו אלי איים ולאמים יַחֲלִיפוּ כח (שם מא א). — ג) פ"ע, הֶחֱלִיף הצמח, צָמַח שנית מחדש, הצמיח חליפים חדשים, neue Sprossen treiben; pousser de nouv. pousses; sprout forth: כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יַחֲלִיף וינקתו לא תחדל אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע (איוב יד ז-ט). שרשים שדרכן להחליף לעולם (ירוש' ביכו' א סג ג). כאן כשגזעו (של האילן) מחליף כאן כשאין גזעו מחליף (ערוב' ק:). ולטובתה היא (האגוזה) נגזזת למה שהיא מחלפת (מד"ר שה"ש, אל גינת אגוז). — ובמשמ' התחדש ונעשה יותר חזק: כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תַחֲלִיף (איוב כט כ). — ובמשמ' °המיר דתו: ובאו כל ראשי דתם אליה ובקשו ממנה שתחליף ולא רצתה וכו' כי העובדי כוכבים אמרו שתחליף ורצו לשרפה (שו"ת הרא"ש לב ה). על אדות הנשים אשר לא היה להן כח לעמוד בהיכל המלך ובעת הגזרה החליפו מפני אימת מות וכו' מאד הרעו לעשות וצריכות חרטה ותשובה וקבלת יסורין יותר מהמחליפין שלא בשעת הגזרה כי פרהסיא הוא (שם שם ח).

— הָפע', *הָחֳלַף, הוחלף, מוחלף, מוחלפת, — שהחליפו אותו: א"ר יוחנן מוחלפת השיטה (ברכ' מט:;  ביצ' ג.; ושם ט:; ערוב' צט.).

— נִפע', *נֶחֱלַף, —  נֶחֱלַף הצמח, עשה חליפים: נמשלו ישראל כאגוזה מה אגוזה נגזזת ונחלפת ולטובתה היא נגזזת למה שהיא מחלפת כשער הזה שנגזז ונחלף  וכו' כך כל מה שישראל נגזזין מעמלן וניתנין לעמלי תורה בעולם הזה לטובתן הן נגזזין ונחלפין להם (מד"ר שה"ש, אל גנת אגוז). — וביחוד, °נֶחֱלַף הילד, בכשוף, שלקחו המכשפים הילד מאצל אמו והניחו במקומו צרור של קש (בספ' תולד' אדם, סגולות, הרבה פעמים).

— הִתפ', *הִתְחַלֵּף: נתחלפה קופתו אצל הטוחן במקור נדפס 'טחון' (ירוש' דמאי ג כג ג). כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אור לשבת (תענ' כה.). מעשה בשתי נשים חבירות שנתחלפו להן כליהן בבית המרחץ (חגי' כ.). מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים (ע"ז יז:). אמר (איוב)  לפניו רבש"ע שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב לאויב (ב"ב טז.). שלא יוכלו להתחלף מעבודה לעבודה וומשא למשא (מד"ר במד' ה). היה (השר) פודה למי שרוצה וחובש למי שרוצה וכיון שנתחלף ונתמנה אחר תחתיו התחיל לבקש מן השוער ליכנס ולא היה מניח לו (שם דבר' ב). אמר אחד שהיה פקח איני בורר אלא המלך למה שכולן מתחלפין והמלך אינו מתחלף (שם). — והצמח, במשמ' מוציא חליפים: נמשלו ישראל כאגוזה וכו' וכצפרנים הללו שנגזזין ונתחלפין (מד"ר שה"ש, אל גנת אגוז). — °ודברים מתחלפים 5, אינם דומים זה לזה: שבעלי הדעת ההוא מודים שכבר יפול חלוף בין השכלים הנבדלים מצד התחלף פעולותיהם בהנעת גלגליהם בתנועות מתחלפות (העקרים ב יב). ונמצא לשון ברכה על רבוי ההצלחות המתחלפות כי נמצא אותו על העושר בפנים מתחלפים וכו' שמדרך העושר כי כשיבא במינים רבים מתחלפים שזה יהיה סבת העצב והטורח הגדול (שם כו). כי פרקי שנה מתחלפים או איכיות מתחלפות או הפכים בכלל לא יהיו כדי להוות הוייה (אמונה רמה ד ב). השמד הו' היא גזרת הרועים אשר כמוה לא נהיתה ולא יהיה עוד ובזה נסחאות מתחלפות (שבט יהודה ו). — ובמשמ' °המיר דתו: ושהאלמנה הנזכרת נתנה רוב נכסיה לישמעאל שהיא חשודה עמו ושאלו ממנה היהודים כשראוה מעוברת ממי נתעברה והודתה בפניהם שמן הישמעאל שהיתה חשודה עמו ומפני שיראתי שמא תתחלף לא נראה לי לדרוש ולחקור בפרהסיא על זה (שו"ת הרא"ש יח יג).  לאה שנשבית בין הישמעאלים וכו' ועתה נשמע באמת כי נתחלפה ונשאת לישמעאלי אחד (שם לב ו). 

— פֻע', °חֻלַּף, מְחֻלָּף, מחולף, — דבר מְחֻלָּף מדבר, משֻנה, שאינו כמו הדבר השני: וצורת כל גלגל מחולפת מצורת הגלגל האחר כי זה יתנועע ממערב למזרח וזה יתנועע ממזרח למערב ועוד כי תנועותיהם מחולפות במהירות והעכוב (רש"ט פלקיירא, מו"נ ב יט). שאלו היה הערבי מחולף מהרומי חלוף שלם לא היה האדם אחד במין (הוא, מורה המורה ב יט). ולכן עשה הנשיא (ר"א בר חייא) הרמזים האלה מחולפים ממה שזכרם הרב הנחמני (מפע' ה' א ד). וימצאו הנה בדבר עצמים ללא תכלית מחולפי הפעולות (תגמ' הנפש א ג). ואם הנפש היא מתחלפת בעצמה באופן זה א"כ אז תשנה בעצמה מאיכות לאיכות בכל עת ולא תשאר היות היא עצמה הוית מה בעוד שהיא מתנועעת ויצטרך מזה שבעודה מתנענעת תהיה מחולפת ובלתי מחולפת יחד וזה שוא (שם).