ג. חֵלֶק

* 1, ש"ז, — טבע האדם, תכונתו וטיבו ומדותיו, Charakter, Natur; caractère, naturel; character, nature: הנוער משנתו צריך לומר בא"י מחיה המתים רבוני חטאתי לך יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתתן לי לב טוב חלק2 טוב יצר טוב סבר טוב שם טוב עין טובה ונפש טובה ונפש שפלה ורוח נמוכה (ירוש' ברכ' ד ז ד). וכל מי שהיו מוצאין אותו חכם עניו שפוי עין טובה נפש שפלה רוח נמוכה לב טוב יצר טוב חלק2 טוב היו מושיבין אותו בבית דין שבהר הבית (שם סנה' א יט ג). יהי חלקך2 ברוך לעולם עין טובה ונפש חשובה (כלה רבתי ה).



1 בערב' חִ'לְק خِلْق, מן ח'לק خلق, ועי' הערה לקמן.

2 פרשו המפרשים במשמ' א. חֵלֶק. אבל מכל שאר השמות ומעצם הענין ברור הדבר שהכונה גם בהשם חלק לתכונת האדם ומדתו, ואין ספק שהוא במשמ' שיש להשם ח'לק خِلْق בערב'.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים