חַמְצָן

*,  ת"ז, — כמו חוֹמֵץ: ומעשה באחד (כ"ג) שנטל חלקו וחלק חבירו והיו קורין אותו בן חמצן עד יום מותו (יומ' לט:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים