חמק

1, ממנו חָמַק.



1 רק בעבר'.  במשמ' המקובלה.  בערב' משמש שרש זה במשמ' קצף, ובמשמ' שטות.  ובמשמ' זו פרש המדרש פעל זה: ודודי חמק עבר נתחטא נתמלא עלי עברה (מד"ר שה"ש, פתחתי).  רק השרש חמכ حمك קצת קרוב להמשמ' שמיחסים הקדמונים והחדשים לשרש חמק בעברית.

חיפוש במילון: