ב. חֹמֶר

1, ש"ז, מ"ר חֳמָרִים, — א) דבר צבור ומכֻנס יחד Haufen; tas, monceau; heap, mound: וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת ויצברו אתם חֳמָרִם חֳמָרִם ותבאש הארץ (שמות ח ט-י). — ב) מדת לח ויבש, יכיל עשרה בתים או עשר איפות2:  זרע חֹמֶר שערים בחמשים שקל כסף (ויקר' כז יו).  וזרע חֹמֶר יעשה איפה (ישע' ה י).  ואכרה לי בחמשה עשר כסף וְחֹמֶר שערים ולתך שערים (הושע ג ב).  מעשר הַחֹמֶר הבת ועשירת הַחֹמֶר האיפה אל הַחֹמֶר יהיה מתכנתו (יחזק' מה יא).  ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חֳמָרִים (במד' יא לב). — ג) בהשאלה, *כבדות הדבר וחשיבותו, מה שעושה אותו יותר כבד על האדם, שיש בו יותר אִסורים וכדומה Schärfe, Strenge; sévérité, rigeur; rigour, severity: חומר בקדש יותר מבתרומה שמטבילים כלים בתוך כלים לתרומה אבל לא לקדש (חגי' ג א).  חומר בתרומה שביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה וכו' (שם ג ד).  זה חומר באדם מבשור שהאדם משלם נזק צער רפוי שבת ובושת ומשלם דמי ולדות ושור אינו משלם אלא נזק ופטור מדמי ולדות (ב"ק ח ב).  זה חומר בבנות מבבנים שהבנות נזונות על הבנים ואין נזונות על הבנות (ב"ב ח ח).  זה חומר במקלל מבמכה שהמקלל לאחר מיתה חייב והמכה לאחר מיתה פטור (סנה' יא א).  חומר בדברי סופרים מבדברי תורה האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב (שם ג).  דם חטאת שניתז על הבגד הרי זה טעון כבוס וכו' זה חומר בחטאת מקדשי קדשים (זבח' יא ד).  נשים ועבדים יש להן נזירות חומר בנשים מבעבדים שהוא כופה עבדו ואינו כופה את אשתו חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו (נזיר ט א).  חומר בזרוע ובלחיים ובקיבה מראשית הגז שהזרוע והלחיים והקיבה נוהגים בבקר ובצאן וכו' וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות (חול' יא א).  חומר בכסוי הדם משלוח הקן שכסוי הדם נוהג בחיה ובעוף וכו' ושלוח הקן אינו נוהג אלא בעוף (שם יב א).  לא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב ברע ויגאל ביפה לא ילוה ויגאל ולא יגאל לחצאים ובהקדש מותר בכלן זה חומר בהדיוט מבהקדש (ערכ' ט ב).  שכל העריות בחטאת והשפחה באשם וכו' זה חומר  החמיר בשפחה שעשה בה את המזיד כשוגג (כרית' ב ד).  זה חומר בשירי כלי עץ מבתחלתן וחומר בשירי כלי נצרים מבתחילתן שמתחלתן אינן מקבלין טומאה עד שיתחסמו נתחסמו אע"פ שנשרו שפתותיהן כל שהן טמאים (כלים כ ב).  אדם ובגדים מטמאין בזב חומר באדם מבבגדים ובבגדים מבאדם שהאדם הנוגע בזב מטמא בגדים ואין בגדים הנוגעין בזב מטמאין בגדים חומר בבגדים שהבגדים הנושאין את הזב מטמאין אדם ואין אדם הנושא את הזב מטמא אדם (אהל' א ה).  זה חומר בשותה משקין טמאין מבמקוה שעשו בו שאר המשקין כמים (מקוא' י ז).  האבן שבזויות בזמן שהוא חולץ חולץ את כולה ובזמן שהוא נותץ נותץ את שלו ומניח את של חבירו נמצא חומר בחליצה מבנתיצה (נגע' יג ב).  חומר בקדשי מקדש מבקדשי הגבול שבקדשי הגבול קטנים חולקין בהם וחולקין אותן בטומאה וכו' קדשי מקדש אין נותנין אותן אלא לאנשי משמר בלבד (תוספתא פאה ד ז).  ולא תצא בהמה בסנדל ולא בקמיע אע"פ שהוא מומחה וזה חומר בבהמה שאין באדם (שם שבת ד ה).  חומר הוא מצד אחד לאשה (ירוש' כתוב' ח לב.).  חומר שבת משאר מצות שהשבת עשה שתים בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת מה שאין כן בשאר מצות (שבת עד:).  חומר באש מבבור שהאש מועדת לאכול בין דבר הראוי לה בין דבר שאין ראוי לה מה שאין כן בבור (ב"ק מג:).  חומר במכה מבמקלל שהמכה עשה בו שלא בעמך כבעמך מה שאין כן במקלל (סנה' פה:).  חומר בשבועות מבנדרים ובנדרים מבשבועות חומר בנדרים שהנדרים חלין על המצוה כברשות מה שאין בשבועות וחומר בשבועות שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ושאין בו ממש מה שאין כן בנדרים (נדר' יג:).  חומר בהזאה ממריקה ושטיפה וחומר במריקה ושטיפה מבהזאה חומר בהזאה שהזאה ישנה בחטאות החיצונות ובחטאות הפנימיות וכו' מה שאין כן במריקה ושטיפה חומר במריקה ושטיפה שהמריקה ושטיפה נוהגת בין בקדשי קדשים ובין בקדשים קלין וכו' מה שאין כן בהזאה (זבח' צו:).  בין השמשות ספק מן היום ומן הלילה ספק כולה מן היום ספק כולה מן הלילה מטילין אותו לחומר שני ימים (שבת לד:).  שני קבים שנטלה חלתו של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו חזר ועשאו עיסה אחת ר"ע פוטרו וחכמים מחייבין נמצא חומרו קולו (חלה ד ה).  תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו קולו (סנה' יא ב).  שיעור כלי חרס ליטהר העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרו בזתים (כלים ג א).  ורחל שילדה מן עז מותר עם אמו אם היה אביו עז אסור עם אמו ופסולה לגבי מזבח כוי מטילין אותו לשני חומרין (תוספתא כלא' ה ג-ד).  תני ר' ישמעאל דברי תורה יש בהן איסור ויש בהן היתר יש בהן קולין יש בהן חומרין אבל דברי סופרים כולן חמורין הן (ירוש' ברכ' א ג:).  ההולך ממקום שעושין (מלאכה בערב פסח) למקום שאין עושין או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם (פסח' ד א).  היה (אחד משני הבעלים) ישראל ואחד כהן נושא (הבן הספק) אשה ראויה לכהן וכו' ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים (יבמ' יא ז).  עיר שכבשוה כרקום וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים (גיט' ג ד).  ששה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה דם נבילה בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין וכו' (עד' ה א).  עשרים וד' דברים  מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל וזה חד מהם (ירוש' שבת ז י.).  והרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה כדברי ב"ה עושה מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע מחומרי בית שמאי  ומחומרי בית הלל עליו הכתוב אומר הכסיל בחושך הולך אלא אי כבית שמאי כקוליהן וכחומריהן אי כבית הילל כקוליהן וכחומריהן (חול' מד.). — ונהוג בלשון השטרות, °קבלתי עלי כחֹמר כל השטרות:  ופסקא זו קבלתי עלי ועל יורשי אחרי כחומר כל שוברין ושטרי פסקאות ופשרות ותקנות שתקנו חכמים כהוגן וכשורה (שטר פס"ד, ר"י ברצלוני).  ואחריות וחומר שטר מכירה זה קבלתי עלי ועל יורשי אחרי (שם, שטר כח).  מיניתיו על פלוני בן פלוני ויקח לי ממנו כך וכך זהובים או כך וכך זוזים כחוק ההרשאות וחומריהן וקונין ממנו בקנין וכותבין וחותמין (תש' הגא', הרכבי קצט). — קל וָחֹמֶר, במו"מ של ההלכות, *דרך ההגיוני להוכיח דבר מהקַל לְהַחֹמֶר, שאם בהדבר הקל אתה מוצא או אומר כך וכך מוכרח עוד יותר שיהיה כך בהַחֹמֶר, בהדבר החָמוּר, וכן להפך מן החמוּר להקל, de minor ad majus, de major ad minus: רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מידות התורה נדרשת מקל וחומר מגזירה שוה מבנין אב וכו' (בריתא דל"ב מדות לר' ישמעאל).  והלא דברים קל וחומר ומה תפלה הקלה לא התפלל (משה) אלא חוץ לעיר דיבור חמור לא כל שכן (מכי' בא, מס' דפס', פתיח').  היה ר' ישמעאל אומר קל וחומר ומה אם עולה חמורה כשרה לבא כל שנתה כבת שנתה פסח שהוא קל אינו דין שיוכשר כל שנתו כבן שנתו (שם ד).  והרי דברים קל וחומר ומה עולה חמורה כשרה להביא מין אחד פסח שהוא קל אינו דין שיוכשר לבא ממין אחד (שם).  ר"ש מתיר הנקבות (של המצרים והאדומים) מיד אמר ר' שמעון קל וחומר הדברים ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד ג' דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד (יבמ' ח ג).  המחלק נכסיו על פיו וכו' בשבת דבריו קיימין מפני שאינו יכול לכתוב אבל לא בחול ר' יהושע אומר בשבת אמרו קל וחומר בחול (ב"ב ט ז).  השוחט לעכו"ם שחיטתו כשרה ור"א פוסל וכו' אמר ר' יוסי קל וחומר הדברים ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלת אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט (חול' ב ז).  ורקיקה (אסורה במקדש) מקל וחומר ומה מנעל שאין בה מנהג בזיון אמרה תורה אל תיכנס במנעל קל וחומר לרקיקה שיש בה מנהג בזיון (תוספתא ברכ' ז יט).  אסור לרכוב על גבי פרדה מקל וחומר ומה אם במקום שמותר ללבוש שני חלוקין כאחד הרי זה אסור בתערובתן מקום שאסור לנהג שתי בהמות כאחד אינו דין שיהא אסור בתערובתן (שם כלא' ה ו).  כי תקצור קצירך ושכחת עומר בשדה וגו' קבע לו הכתוב ברכה והלא דברים קל וחומר מה אדם שלא נתכוין לזכות וזכה מעלין עליו כאילו זכה המתכוין לזכות וזכה על אחת כמה וכמה (שם פאה ג ח).  והרי דברים קל וחומר ומה אם במקום שהחמירה תורה באוכלי תרומה לזרים הרי היא עולה מתוך החולין להאכיל לזרים מקום שהקילה תורה באוכלי תרומה לכהנים אינו דין שתעלה מתוך התרומה להאכיל לכהנים  (שם תרומ' ו ד).  אווז עם אווז הים (כלאים זה בזה) וכו' קל וחומר מה אם בשעה ששניהן ביבשה את אמ' אסור בשעה שאחד ביבשה ואחד בים לא כל שכן (ירוש' כלא' ח לא ג).  המוכר שדהו בשנת היובל עצמה רב אמר מכורה ויוצאה ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר וכו' קל וחומר ומה מכורה כבר יוצאה שאינו מכורה אינו דין שלא תימכר (ערכ' כט:).  והרי דברים קל וחומר ומה אם מי שהוא עתיד להקדיש אמרה תורה לא יחיל שם שמים להקריב המחרפים והעובדים ע"ז עאכ"ו שימחו מן העולם (מד"ר בראש' א). — קַל וָחֹמֶר שיש עליו תשובה:  אין האשה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה וכו' א"ר יודן הרי זה קל וחומר שיש עליו תשובה (שיכול לאמר לו) לא אם אמרת בשפחה כנענית שהיא נקנית בחזקה תאמר בזו שאינה נקנית בחזקה וכל קל וחומר שיש עליו תשובה בטל קל וחומר (ירוש' כתוב' ה כט ד). — וקל וחמר שאין עליו תשובה:  אם נושא שכר והשוכר שאין משלמין שבורה ומתה משלמין גניבה ואבידה שואל שמשלם שבורה ומתה אינו דין שישלם אבידה וגניבה ותני עלה הרי זה קל וחומר שאין עליו תשובה (ירוש' שבוע' ח לח ג). — ובדברים לא של הלכה, ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים קל וחומר על מצות חמורות שבתורה (חול' סוף יב).  והלא דברים קל וחומר מה בשעת כעסן של צדיקים מרחמין עליהן בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה (תוספתא ברכ' ד יד).  אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי (גמ' שם יז.).  (אמר למך) קין הרג ונתלה לו ז' דורות ואני שלא הרגתי אינו דין שיתלה לי ע"ז רבי אומר הרי זה קל וחומר של חשך (מד"ר בראש' כג).  הרי הדברים קל וחומר ומה אלו (הכנענים) שלא הלכו לא בידן ולא ברגלן אלא ע"י שהראו באצבע ניצולו מן הפורענות ישראל שהם עושים חסד עם גדוליהם ועם קטניהם בידיהם וברגליהם עאכו"כ (שם ק).  והרי הדברים קל וחומר מה אם עשו הרשע שלא היה בידו אלא מצוה אחת ע"י שהיה מכבד את אביו היו מלכיות ושלטנות רוצות להידבק לו עאכו"כ שיהיו רוצין להדבק באבינו יעקב הצדיק שקיים את כל התורה כולה (שם פב).  והרי דברים קל וחומר ומה אם הרוחות שלא נבראו לשום סיוע צריכין סיוע אנו שנבראנו לסיוע עאכו"כ (שם ויקר' כד).  והלא דברים קל וחומר אם מדת פורענות מועטת המביא תקלה לחבירו הרי הוא כיוצא בו קל וחומר למדת הטובה מרובה (שם במד' ט).  והרי דברים קל וחומר ומה הפרות שנדבקו ע"י אדם במלאכת המשכן נתן להם הוויה שיהיו הן חיות וקיימות לעולמי עולמים ישראל שדבקים בחיי העולמים על אחת כמה וכמה (שם שה"ש, יפה את). — ומ"ר *קלים וחמרים:  ר"ש בן לקיש אמר כמה קולי חומרין בדבר (שם יבמ' ח ט ד).  הן כסף וגו' תני ר' ישמעאל זה אחד מעשר קלים וחמורין שכתובים בתורה הן כסף וכו' השיבונו עליך קל וחומר ואיך נגנב הן בני ישראל לא שמעו אלי קל וחומר ואיך ישמעני פרעה וכו' (מד"ר בראש' צב).



1 בערב' רֹכַאם رُكم

2 ואמר ריב"ג:  מדה מכילה משקל שנים ושבעים אלף זוז והוא הגדול שבמדות בני ישראל. 

חיפוש במילון: