ש"ז, — א)  אחד ממיני אדמה פחות או יתר אדמדמת המראה , שׁמֵנה ומחזקת בקרבה חלקי מחצבים וישמשו לעשיית לבנים וכלי חרס,  lehm, Thon;  argile, glaise;  clay:  וימררו את חייהם בעבדה קשה בְּחֹמֶר ובלבנים  (שמות א יד).  מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בַּחֹמֶר החזיקי מלבן  (נחום ג יד).  וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים ונשחת הכלי אשר הוא עשה כַּחֹמֶר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות וכו' הנה כחֹמֶר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל  (ירמ' יח ג-ו).  אם כְּחֹמֶר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין  (ישע' כט יו).  ויבא1 סגנים כמו חֹמֶר וכמו יוצר ימס טיט  (שם מא כה).  אנחנו הַחֹמֶר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו  (שם סד נ).  זכר נא כי כַחֹמֶר עשיתני ואל עפר תשיבני (איוב י ט).  הן אני כפיך לאל מֵחֹמֶר קרצתי גם אני (שם לג ו).  — וחֹמֶר חוצות, טיט:  לשלל שלל ולבז בז לשימו מרמס כְּחֹמֶר חוצות  (ישע' י ו).  — וחֹמר חותם, לחותמות:  תתהפך כְּחֹמֶר חותם  (איוב לח יד).  — ולדמיון לדבר קל הערך, בזוי, לא מתקיֵם, בֵּית חֹמֶר, וכדומה;  אף שכני בתי חֹמֶר אשר בעפר יסודם  (איוב ד יט).  זכרניכם משלי אפר לגבי חֹמֶר גביכם  (שם יג יב). —  ב)  °בפלסופיה, ביחוד עצם הדבר שממנו נעשה גוף מהגופים, כמו העץ הוא חֹמֶר לשלחן, והברזל הוא חֹמֶר החרב והחנית, והזהב הוא חֹמֶר הענק להצואר, וכיוצא בזה,  Materie, Stoff;  étoffe, matter, stuff: שקצת מברואיו ברא צורה קיימת ומכל חמר2  נקיה ומורמת וכו' ומקצתן צורה עם החמר מחוברת ולעולמי עד שם היא מתעשרת ונשארת ובלתי נעדרת  (מנח' גינצי, מכת' לר"ד הבבלי).  שהבורא ית' אשר מגערת ימסו הרים וכו' המציא על החמר הזה ההווה והנפסד דברים בלתי הווים ונפסדים  (שם).  או עצם  או חומר לשום נפש מן הנבראים מן החיות והצמחים  (אבו סהל בן תמיס, פי' יציר').  ועלה במחשבה תחלה בראש חמר וצורה והחפץ ואליו תשוקותיו והוא ראש לכל חמר ושרש לכל צורה  (ראב"ע, בשם אל).  סבות הנמצאות ארבע החומר והצורה הפועל והתכלית  (מלות הגיו'  ט).  האלהים יצרו והתקינו כאשר ראה חומר שראוי לצורה ההיא  (הכוזרי ב נ).  וחומר זה הגשם החמישי בכללו המתנועע מסביב אינו כחומר גשמי  (ר"ש א"ת, מו"נ א עב).  כל מה שהוא בכח הוה בעל חמר בהכרח  (שם ב, הקד' כד).  החמר  לא יניע עצמו  (שם).  כי יש מניע הוא המניע לזה החומר ההווה והנפסד  (חריז' , שם ב ב).  החומר הוא המסך הגדול לבל נשיג השכל הנבדל כפי מה שהוא עליו ואפילו אלו היה חומר זך ונכבד  (שם ג ט).  וביארו הפילוסופים האמתיים שחומר אחד לכל ארבע היסודות והוא קבל ארבע צורות אשר נבדל בהם האחד מחבירו החלק הראשון מן החומר קבל צורת האש וכו'  (רוח חן ז).  וחומר המורכבות יקרא חומר סתם וכו' כאלו תאמר שחומר הדומם הוא ארבע יסודות וכו' וחומר בע"ח הוא עירוב הארבע היסודות וגם נפש הצומחת שבהם היא חומר לנפש החיונית  (שם ח). כי   החמר הזה הוא כאשה המנאפת שתמיר איש באיש לעולם  (מלמד התלמיד, בראש').  ודע כי השמים וכל אשר בהם והארץ וכל אשר בה חמר אחד  (הרמב"ן בראש' א א).  לרדוף אחר המושכלות ולהתרחק מן החומר ומפעולותיו ואם יעשה זה נקל להשיג החכמה הנקראת בינה  (פי' משלי לזרח' הלוי ד).  כפי הכנת החמר וזכותו כן יזמין עליו ה' יתברך נפש נקייה וטהורה  (מנח' קנא' לר"י מפיסא 83).  שאלו המאורעים באו עליו (על איוב) להכרח החומר אשר אין מפלט ותחבולה להנצל מהם  (אוהב משפט לאיוב א).  —  ואמר המשורר בהשתמשו בדבור התלמודי במשמ' זו:  זה מצליח לא יצליח, עוזריו עתה יאכלס חודש, כי הזניח מר הצריח, ויתן חומר בקודש  (מכתם לר"ש דפיירה).  — ושר המשורר על הפסד החֹמֶר:  כי לא תקום פעמים נפש חיה, כל מרכב יתפרד כל חֹמֶר ירקב, אלו גם ישוב ולגוף חד שיֶרכב, הידע ידע כי הוא שכבר היה  (יל"ג, האמונ' והדע').  — ובכנ':  הנה זה ראובן חמרו הקרוב אברי הגוף והחומר אשר הוא רחוק ממנו הלחות וארבעה היסודות אשר מהם התהוו האברים  (מלות הגיון ט).  סבות הנמצאות ארבע החמר והצורה הפועל והתכלית דמיון זה בענינים המלאכתים בכסא ד"מ חמרו העץ ופועלו הנגר והצורה הרבוע אם הוא מרֻבע  (שם).  שאין מדרך הדבורה כפי טבע חמרה שימצא בה ההכנה לבנות הבתים ההם מהשעוה שהדבש כנוס בתוכה  (קד' העקרים). —  ואמר המשורר:  ובענן כבד יעיב בת העין, חָמְרִי יֻכת ורגביו יתפרדו, מפלי הגויה הם זקי הנפש, יטשו לויותם יֻתכו יפלו  יל"ג, הוי אח א.  — ומ"ר: צריכים כצורתם עזר בעל שכל להרכיב הצורה בחמרים  (מנח' גינצי, מכת' לר"ד הבבלי).  וימנו אישי הכחות ההם בהמנות החמרים שלהם  (מו"נ ב, הקד' יו).  בן זומא חשב כי שני החומרים שוים רק שיש ביניהם הפרש מעט  (פרד' רמונ' לרש"ט שפרוט, סד' מועד).  והחומרים הם המונעים והמטרידים מהשיג המוחשות והמושכלות  (אמונה רמה ב ג).  והיות דלתותיו (של הג"ע) סגורות בלתי יכנס שום אדם מורכב מחמרים  מקור: מנח' קנא' לר"י מפיסא 11.  כי השכל הפועל הוא קרוב לחומר מוכן לקבל כחו ואין הדבר תלוי ברחוק או בקירוב מקום אלא בהכנת החומר כי הוא בטבע שאם יהיו אלף חמרים או אלפים כל אחד מוכן יותר מחבירו  ׁ(ספ' מלכיאל ו:).  —  אמר המשורר:  והוא ראש לכל חמר ושרש לכל צורה, ואין לחמריו  קץ ומספר לצורותיו  (ראב"ע, שם אל).  —  °חֹמֶר ראשׁוֹן, שממנו נתהוית כל המציאות, Hyle וזה הדבר המשותף אל היסודות הד' אשר נשכילהו בהכרח הוא אשר נקרא אותו החומר הראשון ושמו בלשון היונים היולי  (מלות הגיון ט).  הטענה הששית אשר טען הפלוסוף היא מצד טבע החמר  הראשון וזה שהוא יאמר שזה החמר איננו לא הווה ולא נפסד בעצם  (רלב"ג, מלחמ' ה ז כה).  אמנם חמר הגלגלים וחומר הארבע יסודות יקרא לשון היוני היולי ובלשוננו חומר ראשון והוא בבחינתו נעדר מכל צורה  (ר"י א"ת רוח חן ח).  נדע שיש להם חומר משותף הוא אשר נקראהו החומר  הראשון ונאמין שהאל ית' בראו ראשונה כמו שכל אומן יכין תחלה חומר אומנותו  (אמונה רמה א ב).  אל יקשה בעיניך מאמר ר' אליעזר הגדול זצ"ל שמים מהיכן נבראו וכו' כי בעבור שירצו החכמים לעלות החומר הראשון ולעשותו דק מן הדקים וכו'  (הריקנטי, בראש').  החמר הראשון אשר הוא בתכלית הדקות הוא הנברא מן האין אשר כנוהו באור לבושו  (מנח' קנא' לר"י מפיסא 100).  ויש מי שאמר שאפשר שנמצא בעולם דבר אחד לא רא אותו שום אדם בעולם ונקרא חומר ראשון  (אמונ' חכמ' א).  — °חֹמֶר קדמון, כמו חמר ראשון:  ואם היה מצטרך בעל התורה להאמין ולהורות בחומר  קדמון ועולמים רבים קודם העולם לא היה בזה פגם באמונתו  (כוזרי א סז).  לא יחוייב היות החדוש מאפס הגמור אבל אולי היה שם חומר קדום כדעת אפלטון  (ר"ח קרשקש, אור ה' ג א ד).  וזה החמר הקדמון הוא כח אל ההיולי המחודש המוכן לקבל כל צורה  (מנח' קנא' לר"י מפיסא 96).  —  חֹמֶר וצורה:  ואמנם החלק השלישי בראו חומר וצורה בשנוי ותמורה  (מנח' גינצי, מכת' לר"ד הבבלי).  וכאשר נחקור על היסודות הארבעה נמצאים מחוברים מחמר וצורה והמה העצם והמקרה  (תו"ה, היחוד ו).  וכן הצורות הטבעיות ההוות הנפסדות כשנדקדק עליהם ונרדוף אחריהם נמצא כי קדמה לכל צורה מהם צורה אחרת עד אשר תכין זה החומר לקבל זאת הצורה  (חריזי, מו"נ א סה).  לא יתכן למצוא חומר בלי צורה  (שם ע).  כל נמצא גשמי הוא מורכב מחומר וצורה  (ר"י א"ת, רוח חן ח).  כי לשון חומר וצורה נופל ג"כ בענין מלאכות שאיננו טבעי כאלו תאמר שחומר השלחן והמטה והדלת אחד וצורתם המלאכותית אשר היא תכונתם ותארם היא הבדילה ביניהם והיה זה שלחן וזה מטה וזה דלת  (שם).  כל הפסד או חסרון או כל מקרה שיקרה לאדם הוא מצד החומר לא מצד הצורה וכו' ולא היה אפשר שתמצא צורה בלי חומר (המעל' לרש"ט פלקיירא ב).  נתן האל ית' לזו הצורה האנושית יכולת על החומר  עד אשר יכניעהו וישיבהו אל הדבר האמצעי  (שם).  וממנו (מהחמר הראשון)  נתהוו השמים שהם בעלי חמר וצורה ובעלי תנועה והארץ עם כל צבאה נתהוו מחמר אחר  (מנח' קנא' לר"י מפיסא 100).  — ובהרחבה, °גם בדברים מפשטים, במשמ' עצם וגוף הדבר בנגוד לצורתו:  חומר ארבעת הספרים הללו  (הקד' ר"י אברבנאל לנבי' א').  וכן יוחדו ספרים למדברים ברוח הקדש אשר דברו באותו זמן כפי חומר הדברים וחלוף הדרושים  (שם).  ואחריו אבאר חומרם ר"ל החומר הכולל לספרים האלה ארבעתם ונושאם  (שם).  מצד החומר כי היא (השפה העברית) שפה ברורה והיפה בכל הלשונות וכל איש יודע לשונות ואשר לו חיך לטעום נועם מליצה ושיר יתן עדותו כי גברה לשון העברית במעלותיה על כל אחיותיה  (תעוד' בישראל א יב).