ב. חֲסִימָה

*, ש"נ, —  כמו *חִסּוּם: ובקרדום אף על פי שניטלה חסימתו (תוספתא כל' ב"מ ג ז).  כשהאדם עושה קופה או סל וגומר את שפתו זו היא חסימה (ר"ש כלים יו ב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים