ש"נ, מ"ר חֻפּוֹת, — כעין גג עשוי מבגד מעל למִטה או כסא לשבת תחתיו, Baldachin; dais; canopy:  וברא יי' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חֻפָּה (ישע' ד יה).  שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו (ב"ב עה.).  שלש עשרה חופות קשר להם הקב"ה (לנביאים) בגן עדן (מד"ר קהל', מי כהחכם).  עתיד הקב"ה לעשות צל וחופות לבעלי המצות אצל בני תורה בגן עדן (שם ויקר' כה). — ואמר המשורר:  ויהי בהיותנו במעמד ההוא הנכבד ראינו עשר חופות, בגלומי תכלת וארגמן מחופות (עמנ', מחב' כח). — והמטה בחֻפָּה של החתן והכלה:  יצא חתן מחדרו וכלה מֵחֻפָּתָהּ (יוא' ב יו).  והוא כחתן יצא מֵחֻפָּתוֹ (תהל' יט ו).  לא דומה נבעלת באשפה לנבעלת בחופה (ירוש' כתוב' ג כז ג).  למדתך תורה דרך ארץ שאין חתן נכנס לחופה אלא אם כן נותנת לו כלה רשות (מד"ר ויקר' ט).  עלובה כלה מזנה בתוך חופתה (שבת פח:).  עלובה היא הכלה שמקלקלת בתוך חופתה (מד"ר שה"ש, מי זאת). — ובפרט *הַחֻפָּה שתחתיה יֵעשה סדר הַקִּדּוּשִׁים, שהחתן מקדש את הכלה עפ"י החק והמנהגים הקבועים:  א"ר הונה חופה קונה מק"ו ומה כסף שאינו מאכיל בתרומה קונה חופה שמאכלת בתרומה אינו דין שתקנה (קדוש' ה.).  הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו אפי' חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה (שבת לג.).  לאדם שעשה חופה לבנו והתקין מכל מיני סעודה לימים מת בנו ועמד ובלבל ופזר את חופתו אמר כלום עשיתי אלא בשביל בני עכשיו שמת חופה למה לי (סנה' קח.).  אמר הקב"ה לירמיה אני דומה היום (אחרי החרבן) לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חופה ומת בתוך חופתו (מד"ר איכ', פתיח').  אלו הן חופות חתנים אלו זהוריות המוזהבות (תוספת' סוט' טו ט).  למלך שנשא מטרונא וכתב לה כך וכך חופות אני עושה ליך (מד"ר איכ', זכר עניי). — ואמר המשורר:  הביאו בְחֻפָּה כחתן, ורעיה לצדו נתן, האלך גן ביתן, אשר לא עמלת בו (ר"י הלוי, אפתחה שערי). — ובהשאלה:  חֻפַּת ענני כבוד פרש על אֹם שזופה, זכר חסדו כי ראה נפשה לישועה נכספה (הוא, שמר מה מליל). — ועצם הנשואים:  בן חמש עשרה לתלמוד בן שמנה עשרה לחופה (אבות ה כא).  שלא ראה (יוסף) בחופתי ולא ראיתי בחופתו (מד"ר בראש' צד).  כשם שהכנסתו לברית כך תכניסהו לתורה ולחופה (שם קהל', עת ללדת).  כלה זו כשמלאו שבעת ימי חופתה חוזרת למלאכתה (פסיק' דר"כ, שוש אשיש). — *חֻפַּת נערים, שעושים לילד לסגולה, וכדומה:  שעשתה לו אמו (למשה) חופת נערים בתיבה אמרה שמא לא אזכה לחופתו (סוט' יב:). — *בני חֻפָּה, כל המשתתפים בהחתונה בסדר החֻפה והקדושים:  שושבינין וכל בני חופה פטורין מן הסוכה (ירוש' סוכ' ב נג..  והיו מלאכי השרת מקפצין לפניהן (לפני ריב"ז ובן ערך כשדרשו במעשי מרכבה) כבני חופה שמחין לפני חתן שם חגי' ב עז..