חִפּוּי

*, ש"ז, — שה"פ מן חִפָּה, והדבר שמחפים בו:  עור שעשאו חפוי לכלים (כלים כו ו).  חפוי האלה הקשת והרומח (שם יו ח).  חפוי  בית הלגינין ובית הכוסות (תוספתא כל' ב"ב ד יא).  — וקשוט לכסא:  כסא של כלה שניטלו חפויו (עד' א יא).  כסא שניטלו שנים מחפויו זה בצד זה (שם ב ח).  — ושה"פ, חִפּוּי עפר וכדומה על הזרעים:  הניכוש והחיפוי בכלאים (ר"ח מו"ק ב:) — ואמר הפיטן:  למען זבד דברות הנתונות מאש, למען חִפּוּי יריעות וענן אש, למען טכס הר ירדת עליו באש (סד' הושע', למען איתן).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים