חִפּוּי
*, ש"ז, — שה"פ מן חִפָּה, והדבר שמחפים בו: עור שעשאו חפוי לכלים (כלים כו ו). חפוי האלה הקשת והרומח (שם יו ח). חפוי בית הלגינין ובית הכוסות (תוספתא כל' ב"ב ד יא). — וקשוט לכסא: כסא של כלה שניטלו חפויו (עד' א יא). כסא שניטלו שנים מחפויו זה בצד זה (שם ב ח). — ושה"פ, חִפּוּי עפר וכדומה על הזרעים: הניכוש והחיפוי בכלאים (ר"ח מו"ק ב:). — ואמר הפיטן: למען זבד דברות הנתונות מאש, למען חִפּוּי יריעות וענן אש, למען טכס הר ירדת עליו באש (סד' הושע', למען איתן).