א.  פ"י, חָפוּ, חָפוּי, סמי' חֲפוּי, יֶחְפֶּה, — חָפָה את ראשו וכדומה, כסהו והסתירו, bedecken, verhüllen; couvrir; to cover: ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חָפוּי והוא הלך יחף וכל העם אשר אתו חָפוּ איש ראשו ועלו עלה ובכה ש"ב יה ל. ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וְחָפוּ ראשם ירמ' יד ג . בשו אכרים חָפוּ ראשם שם ד.  והמן נדחף אל ביתו אבל וַחֲפוּי ראש אסת' ו יב. —  *והכנף את הגוף: ובחגבים כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרסוליו וכנפיו חופין את רובו חול' ג ז . — *והַנַעל את הרגל: חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו או בקטן שהוא חופה את רוב רגלו יבמ' יב ב. — ובשר, חלב, ועוֹר, בגוף: אלו הן ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה שבת יט ו. חלב החופה את הכרס תוספתא חול' ט יד.  ובשר החופה את רוב הכרס ברובו גמ' שם מב:.  מקפלו (את העור) ומניחו ע"פ הקנה אם חופה את רוב הקנה שם מה..  כשם שהעור חופה על הבשר כך סנהדרין חופין על ישראל מדר' איכה, בלע בשרי. — והאצבעות על פסת היד: חופה את פס ידו במחבת ובמרחשת ומוחק באצבעו מלמעלן למטן ירוש' יומ' ה מב:.  חופה שלש אצבעותיו על פיסת ידו וקומץ בבלי שם מז.. — והענפים את הנוף: עץ שענפיו חופין את רובו ועולה כמין קליעה ואי זה זה הדס ירוש' סוכ' ג נג ג.  זרגונה ענפיו חופות את רובו ואינו עולה כמין קליעה שם. — ואת פני הכותל בזהב וכדומה: אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב ברכ' י:.

— נִפע', נֶחְפֶָּה.  — נֶחְפָּה בכסף וכדומה, שצפוהו, ובמליצה: כנפי יונה נֶחְפֶּה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ תהל' סח יד.

— פִע', חִפָּה, — כמו קל, חִפָּהוּ בכסף וכדומה, צִפָּהוּ, הדביק עליו: ואת הבית הגדול חִפָּה עץ ברושים וַיְחַפֵּהוּ זהב טוב דהי"ב ג ה. — ומצוי בתלמוד: לא היו ימים מועטים עד שחיפו כהנים פני כל האולם בטבלאות של זהב תוספתא מנח' יג יט.  אבותינו חיפו אותו זהב ואנו חיפינו אותו עפר ירוש' תענ' ב סה..  שפודין של ברזל היו וחיפום בבעץ ר"ה כד:.  שולחן שחיפוהו בשיש לאכול עליו אעפ"י שעשה לו עץ רחב להיות מקבל בו את השיש תוספתא כלים ב"ב א י.  — ובקַש, בעפר, באבנים, וכדומה: עמדו עניים בפניו (של העומר) או שחיפוהו בקש פאה ה ז.  המבקיע בזית לא יחפהו בעפר אבל מכסה הוא באבנים או בקש שבי' ד ה.  מחפין את הקציעות בקש מו"ק ב ה.  מביא את הביכורים ועושן כמין סלין ומחפן בקציעות תוספתא תענ' ד ז. הזורע והמחפה והמנכש שם כלא' א יה.  הביאו סלי בכורים וחיפום בקציעות ונטלום ועלו על כתפיהן תענ' כח..  עכו"ם שהביא אבנים מן המרקולים וחיפה בהן דרכים ע"ז מב., כמו רצף.  חיפהו (את הסנדל) כולו במסמרות כדי שלא תהא קרקע אוכלתו שבת ס:.  העור שמחפין בו המרכב מפני האבק רמב"ם כלים כד ה. — ובמשמ' מרח, משח: שמא תראה טפת דם כחרדל ותחפנה שכבת זרע ניד' ה.. — והמים בהעין: הכהו על מוחו וירדו מים וחיפו על עיניו תוספתא ב"ק ט כז. — °והפנים בתמרוקים: לא כחל ולא שרק ולא פרכיס ויעלת חן מתהלל הוא ביפיה של כלה שאין צריכה לכחול עיניה כי יפות הן כאילו קרועות בפוך ואין צריכה לטוח את פניה ולחפות אותן בתמרוקין כי צהובין הם תשו' הגא', הרכבי שנו. —  ובעננים לצֵל: זמן אבי כלה שושבין בחור מורם מעם, זוהר אפיריון חִפָּה בענני נועם אזהר' ר"י ברצלוני, אי זה. — ובהשאלה, * חִפִּה עצמו, הסתיר מה שלא רצה שיראה בו הזולת: אשה (מעֻברת שרוצה להנשא לבעל שני) מחפה עצמה כדי שיירש בנה בנכסי בעלה יבמ' מב., ר"ל עושה תחבולות להסתיר הריונה. — ובפרט *חִפָּה על פלוני, כִּסָּה עליו, הסתיר מה שעשה: אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסין ושיש בה לסטין שאין כולה לסטין מפני שמחפים עליו ספר' קדוש' צה, שבוע' לט..  פעמים שאדם נושא את בת אחותו או בת אחיו ומניחה והולך למקום אחר בצרכיו ומתאחר כמה חדשים ועומדת היא ומזנה עליו ומתעברת מאחר ובא בעלה ומוצאה שהיא מעוברת משמעון וכותב לה גט בניסן ומשיאה לשמעון ומחפה1 עליה מפני שהיא קרובתו ואומר מניסן כתבתי לה גט כדי שלא יהא בנה ממזר תשו' הגא', הרכבי שסו. בת אחותו מפני שחומל עליה ורוצה לחפות עליה שם.  לא יתייחד עם הנשים ואפילו עם הרבה נשים לפי שלבו גס בהן וכולן מחפות עליו רש"י קדוש' פב..  ששונאות (הצרות) זו את זו ואין מחפות זו על זו רמב"ם איסורי ביאה כב ט.  שאין בטבע האשה שתחפה על שוכב חיקה כשיזנה עם אחרת מלמד התלמיד', משפטים. — *וחִפּוּ אותו, אמרו כי הוא חַף מפשע: היו יצחק ויעקב יושבין שם וכל אחיו והיו מחפין 2 אותו הכיר יהודה למקום ואמר אמיתת הדבר מד"ר שמות ל.  

— פֻע', * חֻפָּה, מְחֻפֶּה, מחופים, — שחִפּוּ אותו: בית שאחד מצדדיו מחופה בשיש אחד בסלע ואחד בלבנים ואחד בעפר נגע' יב ב.  מעשה במרחץ של בני ברק וכו' שהיו חמין שלו מחופין בנסרים תוספתא שבת ג ג.  מצא כלכלה מחופה בעלין ירוש' מעשר' ג נ ג.  אוכלין ומשקין תחת המטה אפילו מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן פסח' קיב.. — ואמר המשורר: ויהי בהיותנו במעמד ההוא הנכבד ראינו עשר חופות, בגלומי תכלת וארגמן מחופות עמנ, מחב' כח. — וגם לדבר המְחַפֶּה: הפריש עור המחופה על הברזל רמב"ם כלים כה ב.