ש"ז, — מהירות גדולה מפני רגש של מורא ובהלה,ängstliche Hast; précipitation;  great  hurry:  וככה תאכלו אתו (את הפסח) מתניכם חגרים  נעליכם ברגליכם ומקלכם  בידכם ואכלתם אתו בְּחִפָּזוֹן פסח  הוא ליי' (שמות יא יא).  שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחִפָּזוֹן יצאת מארץ מצרים (דבר' יו ג).  כי לא בחִפָּזוֹן תצאו  ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יי' (שם נב יב).  — ואמר הפיטן:  הבית הראשון יצעק אוי כי בחִפָּזוֹן, לדבר ה' נרעבה מבלי מזון (קינ' לת"ב, אננו). ולמה אכילת חמץ לשש שעות, זכר לחפזון שכינה להעביר גזרות רעות (יוצר שבה"ג, אין ערוך).  — ואמר המשורר:  ויאכל בחפזון , בלי ברכת מזון, ולא ימצא רזון, בענוי כפֻרים (ראב"ע, מצחק בקוביה).   בחפזון בדרך הלכו סגֻלה, ובלחם משנה אל סודו גלה (הוא, בין שבת ומועד). —  °ובדקדוק:  הטעמים אשר יקראו בהם המקרא מציירין בהם במקום ההפסק והסמוך ומפריד מקום השאלה מן התשובה וההתחלה מן ההגדה והחפזון1 מן המתון והצווי מן הבקשה (כוזרי ב עב).