חֹפֶז

°, ש"ז, כנ' חֹפְזוֹ, — כמו חַפָז:  שישראל בגלות זו עם כל חופזו וצרותיו תמיד אומרים אל האומות המושלות עליהם לענין אמונותיהם ודתיהם כל האדם כוזב (ר"י אברבנאל, זבח פסח על הגדה, אהבתי).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים