חִפּוּשִׂי

ת"ז, לנק' חִפּוּשִׂית, — בהגיון, מטבע החִפּוּשׂ:  וזאת ההקדמה ביארה אריסטו בתכלית הביאור וכו' והביאור שעשה שם הוא ביאור חפושי מופתי (שם טוב, מו"נ ב, הקד' ט).  והמופת שהביא שהגלגל יש לו נפש אינו מופתי כי הוא ביאור חפושי לקחו מב"ס (הוא, שם ב ד).  כי הנה בעלי החדוש יאמרו לטענה הראשונה שהיא הקש חפושי ולא יתן האמת על כל פנים ויצטרך המקיש לחפש כל החלקים וכו הנה אם כן ההקש החפושי הזה אשר עשה ארסטו לבאר שלא יתהוה הדבר כי אם מדבר וכו' אינו ממה שראוי לסמוך עליו (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ד ג).  מתוך דברי ארסטו עשו מפרשי ספריו טענות לקיומה הטענה האחת היא חפושית כי חפשו כל פרטי ההוים עצמים היו או מקרים וראו שכל אחד מהם כשיתהוה יתהוה מדבר ולא מהעדר (שם).

חיפוש במילון: